סוד ההצלחה כשעוברים למיטת מעבר

25 מאי סוד ההצלחה כשעוברים למיטת מעבר

מיטת מעבר היא תמיד אבן דרך משמעותית שהורים עושים בתהליך גידול הילדים. השינוי, שרק נראה מינורי,

יכול לעורר הרבה גלים.

מבנה המיטה מאפשר חופש תנועה לפעוטות שלנו, והם, כיאה ליצורים הסקרנים שהם- אוהבים לחקור את העניין.

לצאת, להסתובב בבית אחרי זמן שינה, להתחיל לשחק בצעצוע אחרי כיבוי אורות.

מפגש הראשון עם גבולות

לא סתם יש המון חשש של הורים ממיטת מעבר.

במידה מסוימת יש כאן התמודדות ראשונה שלנו כהורים עם נושא הגבולות.

הגבולות כאן הם לא רק פיזיים של מיטה וחדר, אלא גם גבולות רגשיים. האם הילד שלי יבין שכרגע

הוא צריך להכנס למיטה וללכת לישון? החופש שלו לצאת מהמיטה, פתאום יכול להגביל מאוד את ההורה.

אני זוכרת שלי היה ממש מוזר להעביר את הבנות למיטת מעבר. המחשבה שהן יכולות פשוט לקום ולשוטט היתה

לי מוזרה.

הרגשתי שבלול הן מוגנות ושהמיטה פתאום פותחת בפניהם עולם שלם.

חשבתי לעצמי מה יקרה אם הילדה תלך למטבח ותפיל כוס, ועוד כל מני מחשבות לא הגיוניות.

כי מה שבדרך כלל קורה זה שהפעוט מגיע למיטה של ההורים ולא מסתובב בכל הבית.

איך לעשות את זה נכון

אז תראו, קודם כל להורים סמכותיים המעבר קל יותר. לא בהכרח חלק לגמרי, אבל בהחלט קל יותר.

הפעוט ינסה את ההורה הסמכותי, אבל בשלב מסויים יבין שלא יוצא לו מזה כלום.

דבר שני שהוא מאוד חשוב זה ביסוס נכון של טקס שינה, עליו כתבתי בהרחבה בעבר. ביסוס של טקס שינה

איכותי יכול לתת את רמת תשומת הלב שהפעוט זקוק לה ולעשות shift מצויין למעבר לשינה.

דבר שלישי- תהיו מוכנים. הילדים לפעמים ירדמו על הרצפה, או בכל מני תנוחות מצחיקות (אצלי היו נרדמות על

הרצפה בפתח הדלת למשך תקופה). אין בזה שום דבר רע. זה חלק מההסתגלות.

מיטת מעבר- איך עושים את זה בשניים?

אין הורה לתאומים שלא חרד מהמעבר הזה. כי כשיש פרטנר לשמחה שאפשר לעשות בחדר- אז למה בעצם לא?

יש שני תרחישים בשינוי של מיטת מעבר אצל תאומים: או ששני התאומים משתתפים בחגיגה, או שיש תאום אחד

שישר נרדם והשני לא מצליח.

כדי שהתהליך יצליח צריך שיהיו תנאי בסיס טובים, כמו שציינתי מקודם טקס שינה טוב

ושהילדים לא יהיו בעייפות יתר. כשילדים נמצאים בעייפות יתר הם נראים כאילו הם "בשיא המרץ",

אבל למעשה מדובר בעייפות. מאוד קשה להגיע לתוצאות עם ילדים שנמצאים בעייפות יתר,

במיוחד בנושא של מיטת מעבר.

בתור התחלה הייתי מנסה להרדים את שניהם באותו חדר. כדאי להתחיל עם התאום שנראה יותר פרה- סימפטטי

ונוטה לשינה (או במילים אחרות- זה שנראה לכם שתחוו הצלחה אתו).

אפשר לשבת לידו, ללטף, לטפוח על הגב ולעשות כל דבר שמרגיש לכם שיקדם את השינה.

ברור שהתאום השני ינסה לעשות ההפך, לעורר, לעשות רעש ולהעיר את הפרטנר שלו לחגיגה.

צריך לקחת בחשבון ולנסות לא להתייחס.

אם נשארתם עם תאום אחד מאוד נמרץ- אז קודם כל כל הכבוד!! כבר עשיתם חצי עבודה.

הוא ינסה לקבל מכם תשומת לב בדרכים הכי מתוקות/ מעצבנות שאפשר.

צריך לקחת הרבה אויר ולנסות להחזיר אותו למיטה. תוך כדי לדבר אתו ולומר שכבר לילה ומאוחר

ושהגוף זקוק למנוחה.

רק כדי לתאם ציפיות- אתם יכולים למצוא את עצמכם גם עושים את זה 7 פעמים ברצף, כן?

אם זה לא מועיל, אפשר לשבת בכניסה לחדר כדי למנוע יציאה ולחכות למצב שבו הפעוט מיצה את האנרגיות שלו.

הכיסא בכניסה לחדר- הוא עמדת הבסיס שלכם. אתם תלמדו להכיר אותה מקרוב ולהרגיש אתה בנוח 🙂

שימו לידכם את כל מה שאתם צריכים (בבקשה בלי טלפונים!): כוס תה, עיתון, ספר, ערכת מנדלות לצביעה…

בזמן שאתם מחכים אתם לא מייצרים קשר עין או שיחה עם הפעוט. אלא מבהירים דרך ההתנהגות שאתם כאן

עד שירדם.

מדי כמה דקות אפשר לנסות לשים אותו במיטה ולכסות אותו ולראות איך הוא מגיב.

אם הוא נורא מתנגד, חוזרים לעמת הבסיס. אם הוא בוכה, אפשר להרגיע ללטף ולחבק

וכמובן תוך כדי לנסות להרדים.

כך או אחרת, בשלב מסוים הפעוט ירגיש מנומנם וירדם (לא בהכרח על המיטה).

במידה ואתם מתמודדים עם זוג תאומים נמרץ. אפשר לשקול להפריד ביניהם לפחות בזמן ההרדמה.

זה פתרון מורכב שמצריך עזרה מאדם נוסף בעת ההרדמה, אבל הוא מהיר יותר.

 

צריכים תמיכה?

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלי