טקס שינה- הצעות בחלוקה לגילאים - Peachy - הנחיית הורים ייעוץ שינה
17161
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-17161,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,qode-theme-ver-13.1.2,qode-theme-bridge,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive

טקס שינה- הצעות בחלוקה לגילאים

טקס שינה- הצעות בחלוקה לגילאים

אם הגעתם לכאן, אני מציעה תקראו קודם כל את הפוסט "טקס שינה- מורה נבוכים" כדי שיהיה לכם רקע כלשהו לחלק הזה של טקס שינה. כאן אני אציע קווי מתאר ודוגמאות לטקסי שינה שונים.

עד גיל שנה המון אנרגיה מושקעת בלימוד התינוק להרדם עצמאית.

בשביל שתינוק ישן לילה מלא חשוב שתייצרו טקס שינה מתאים. טקס שינה טוב בגיל הזה יהיה בשעה מוקדמת, כזה שמאפשר אורך מתאים.

אנחנו ננסה להכניס לטקס שינה אלמנט של לימוד הרדמה עצמאית, כמו במדריך שכתבתי.

קריטי מאוד לשמור בגיל הזה על אוירת הרדמה מתאימה.

הרבה הורים אוהבים להתחיל במקלחת (למרות שזה לא תמיד נכון), אחר כך להעביר את התינוק לחדר השינה, להלביש, לחתל ולתת בקבוק ללילה כבר בחדר, אם אפשר אז במיטה.

יש תינוקות/ פעוטות שנרדמים מיד אחרי הבקבוק ויש כאלה שלא.

במקרה שהם לא נרדמים, אפשר לשים להם יד מרגיעה על הגוף עד שהם נכנסים לשינה.

כדאי מאוד לסיים את טקס השינה לפני שהתינוק נרדם לגמרי, כדי ללמד הרדמות עצמאית (שוב ההסבר המלא במדריך).

טקס שינה בגיל שנתיים

בגיל שנתיים יש משמעות מאוד גדולה לטקס השינה. זה גיל שלרוב מאופיין בעצמאות של הפעוט הוא בוחן ובודק את המסוגלות שלו, בין היתר גם איתנו.
זה במיוחד בא לידי ביטוי כשעושים שינוי למיטת מעבר.
זוהי תקופה שבה הפעוט עובר שינויים קוגנטיבים ומוטורים ההופכים אותו להיות עצמאי יותר.
הרבה פעמים נראה שהוא "חוגג" את ההתפתחות שלו בניסיון לאמלל אותנו, אבל כמובן שזה ממש לא העניין.
אני מקבלת המון פניות בהנחיית הורים וייעוץ שינה שקשורות, בגיל הזה, למיטות מעבר.
והתשובה שלי תמיד משלבת טקס שינה טוב.
בהקשר לזה אני מאוד ממליצה לכם לקרוא על מהות טקס השינה שם העמקתי על כל הנושא.
בגיל הזה אפשר להשכיב את הפעוט במיטת המעבר שלו, ללטף אותו לשים שיר רקע שאוהבים, כזה שיש לו מנגינה איטית ומסר רגשי.
אצלנו זה היה "מילה טובה" של יהודית רביץ.
מה שיפה זה שבשלב מסוים כשהפעוט שומע את צלילי הפתיחה של השיר, הוא כבר לבד מבין שנכנסים לשינה עכשיו.
אפשרות אחרת היא להתקרב קרוב לפנים שלו בזמן שהוא שוכב ולהגיד לו כמה הוא היה נפלא היום, ואיך הוא התגבר על מה שהיה לו קשה.
איזה תכונות הוא גילה על עצמו היום.
כמובן אם יש מוצץ שמרגיע ומכניס אוירה פרה- סימפטית זה תמיד טוב.
הרעיון המרכזי מאחורי טקס השינה בגיל הזה הוא שאפשר להפוך אותה למשהו רגשי ומשמעותי, לרגע של שקט וחיבור של ההורה- ילד.
אחרי תקופה, כשאתם מרגישים שהטקס השתרש ונכנס להרגל, אפשר מדי פעם להחליט על שיבוש השגרה. למשל: היום תרדמו על הספה ואבא ירים אתכם אחר כך למיטה.
או אפילו לאפשר טקס והרדמה בחדר של אמא ואבא ואז להרים למיטה (רלוונטי כמובן רק אם אתם לא בלינה משותפת).
שיבושי השגרה עובדים משום שהם תמריץ חיובי עבור הילדים והרי בסוף הכל זה שיווק. כשאני אומרת לילדות שלי שהן יכולות להרדם במיטה של אמא, אני מקבלת אותן מגויסות ומרוכזות פי שתיים.

מה קורה אם אין שיתוף פעולה?

אם לא תרגלתם עם הילדים טקסי שינה מוצלחים עד כה, חשוב לדעת שלא תמיד יש שיתוף פעולה מהצד השני. במקרים כאלה, צריך להיות איזשהו תהליך וזה לא משהו שקורה ביומיים, אלא לוקח זמן.

הלמידה הזאת לפעמים קשה ולכן אתם צריכים להיות סבלנים ולבנות טקס שינה טוב ומתאים.

לחוסר שיתוף פעולה יש כל מני רמות. לפעמים צריך רק קצת לגייס את הילד והוא כבר בשל להתמסר לטקס, לפעמים הוא צריך שכנוע קצת יותר ולפעמים הוא ממש לא בעניין. בקצה הלא טוב של הסקאלה- צריך לשחרר.

חשוב שהטקס ייעשה ברצון של שני הצדדים, אחרת זה טקס "העלאת קורבן" ולא משהו מחבר ומחזק.

לפעמים עדיף לוותר, פשוט להתכוונן להרדמה בלי גינונים מיותרים.

המסר המילולי כלפי הפעוט צריך להיות שאם אין טקס ההפסד הוא משותף להורה ולילד, משום שהוא אמור לעשות נעים לשני הצדדים.

בגילאים 2-3 אנחנו ניצבים מול ילד שממש מבין אותנו. כאשר נכנסים לחדר השינה, הוא מבין שהולכים לישון.

זה גיל שמתחילים ללבוש פיג'מה ולבישת הפיג'מה גם נכנסת כבר לטקס השינה.

נסו להפיק את המירב ממנו. אפשר לשמוע שיר מרגיע ביחד, לעשות יחד  יחד מדיטציה. הייתה תקופה שהבנות שלי היו מחליטות כמה חיבוקים ליטופים ונשיקות אני אתן להם לפני שהן הולכות לישון.

זה גיל שבו עדיין ילדים רוצים שנשב לידם לפעמים בתוך החדר ולפעמים מחוצה לו.

אם יושבים מחוץ לחדר לא חוזרים לשיחה וחיבוקים. ההורה חייב להיות בעניינים שלו זה זמן טוב להתעדכן בספר עיתון או להשלים עבודה.

מה קורה אם יש אחים בגילאים שונים?

כשיש אחים גדולים, זה אומר שיש לנו טקסים בשעות שונות, תנאים שונים, אוירה ותוכן שונים.

אם יש ילדים גדולים מגיל 3 אפשר לבקש מהם סבלנות בשביל האחים הצעירים, או לבקש מהם עזרה עם האחים הקטנים.

הטקס חייב להיות בתורות (הורים לתאומים, כמוני, יכולים להבין זאת מיד).

כל אח חייב להבין שטקס נעשה עם כל אחד בנפרד גם אם כולם ישנים באותו חדר.

במהלך הטקס כדאי לייחד כמה שאפשר זמן אישי עם כל ילד.

אם הנושא עניין אתכם, מוזמנים גם לקרוא על מחזורי השינה.
אין תגובות

להעלאת תגובה