הצרה של ההרדמה המאוחרת - Peachy - הנחיית הורים ייעוץ שינה
16235
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-16235,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,qode-theme-ver-13.1.2,qode-theme-bridge,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive,elementor-default,elementor-kit-17643

הצרה של ההרדמה המאוחרת

הצרה של ההרדמה המאוחרת

 

הרדמה בשעה מאוחרת מקובלת היום ברוב הבתים. הסיבה ברוב המקרים היא שההורים עצמם הולכים לישון מאוחר ומסנכרנים את תזמון ההרדמה, ללוח הזמנים שלהם, במקום ללוח הזמנים הפנימי של הילד.

הילדים שלנו זקוקים להרבה מאוד שינה (הרבה יותר ממה שנדמה לנו). אנחנו, ההורים, הרבה פעמים שבויים בקונספציה שהילדים יכולים ללכת לישון מאוחר "מה השעה רק 19.00?". אז אני רוצה לחדש לכם שהשעה לא רלוונטית להשכבת הילד שלכם! אלא האיתותים שלו משנים. הורים היום משכיבים את הילדים לישון מאוחר, כך שהם לא מקבלים מספיק את השינה להם הם זקוקים.

אני מספרת בהרצאות שלי שהבנות שלי במשך תקופה ארוכה היו נרדמות בשעה 18.00 וישנות לילה מלא, עד לשעה 5.30-6.00 בבוקר ביום למחרת. אני מקבלת הרבה תגובות נדהמות לאור העובדה הזאת. האמת היא שאני ממש לא המצאתי את הגלגל. מדובר בפיזיולגיה פשוטה שנעוצה במיתוס הישן, המוכר והנכון (לשם שינוי): "שינה טובה מביאה שינה טובה".

במקרה שלי, הבנות שלי נכנסו לגן עיריה בגיל די צעיר (2.9). המשמעות העיקרית היתה שאין יותר שנת צהריים וכשהייתי באה לאסוף אותן מהגן, הייתי שמה לב שהעיניים שלהן מבריקות ושהן סימפטטיות מאוד (התבטא בזריקת חפצים, קופצנות יתר, חוסר יכולת להתרכז בדבר אחד, בכי לא פרופורציונלי). זה היה מחול שדים של ממש, לפעמים הן היו בוכות במשך שעה מרוב עייפות.

ניסויי שינה בבני אדם

אחרי חשיבה עם עצמי ותצפית עליהן, עשיתי שני ניסויים:

הניסוי הראשון היה להוציא ותן מוקדם מהגן ולנסות להרדים אותן מיד לאחר האיסוף שהיה בסביבות השעה 15.00-15.30. בניסוי זה הן היו ישנות בערך עד השעה 17.30-18.00. בשלב הזה אתם בטח אומרים: "מה?! לא יכול להיות? היא לא נורמלית הן בטח היו נרדמות לה בשעה 23.00 בלילה אחר כך."

אז…. תנו לי להפתיע אתכם. הן היו הולכות לישון בערך בשעה 20.15-20.45. אתם מבינים כמה הן היו זקוקות לשינה?

ומה אני אגיד לכם? בזמן הערות אחרי השינה, אני הייתי מרויחה זמן איכות, פאזלים, יצירות… כיף אמיתי! שווה לא?

הניסוי השני היה פשוט- להוציא אותן בסיום הגן, בשעה 16.30 ומאותו הרגע כבר להתחיל להתכונן לשינה. זה אומר שהן היו צריכות לאכול ולהתקלח בזמן קצר מאוד. בדרך כלל הן היו נרדמות בשעה 18.00.

אז נכון, לא כל הורה יכול לאסוף את הילד בשעה 15.00, אבל כולנו יכולים לעשות משהו אחד שיכול לעזור. דרך אגב, אני בשלב מסוים הייתי מוציאה אותן להרדמת צהריים רק שלוש פעמים, אחר כך ירדנו לפעמיים ולקראת סוף השנה הייתי מוציאה אותן בימי שלישי- כדי שהשבוע שלהן יהיה מאוזן מבחינת שעות השינה.

הכי חשוב זה לא פחד להרדים מוקדם כי זה נראה מוזר, או כי אין מספיק זמן עם הילד. הצורך בשינה הוא צורך חשוב ושינה טובה מונעת המון בעיות שינה כמו: התעוררויות מרובות בלילה, חלונות ערות ממושכים וכו'.

אין תגובות

Sorry, the comment form is closed at this time.