קווים לדמותו של ההורה המשחק - Peachy - הנחיית הורים ייעוץ שינה
17450
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-17450,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,qode-theme-ver-13.1.2,qode-theme-bridge,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive,elementor-default,elementor-kit-17643

קווים לדמותו של ההורה המשחק

קווים לדמותו של ההורה המשחק

קרה לי דבר מוזר. שיחקתי עם גיל ועשיתי לו קולות של שטויות ופתאום קלטתי איך הבנות מסתכלות עלי בהשתאות.

נפל לי אסימון חשוב- המשחק שלנו השתנה מאוד בתקופה האחרונה.

למרות שכאשר היו קטנות, הייתי עושה אתן שטויות בדיוק באותו אופן.

אבל אז נפל לי האסימון שאני כמעט לא עושה אתם את זה (בניגוד ל-להיות ילדים כמו הילדים).

הן לפעמים באות אלי בואי נשחק בדיגדוגים, אבל זה נראה לא מתאים כבר…

פעם הן היו מתכרבלות עלי והדגדוג היה חמוד כזה, רך כזה… הצחוק שלהן היה מדרבן אותי לעוד ועוד דגדוגים,

אבל היום- מספיק רגל אחת לא במקום ואני מוצאת את עצמי עם כמעט-פנס- בעין…

מה קורה לנו ההורים שאנחנו מפסיקים את המשחק הזה?

שלא תבינו לא נכון… אני משחקת המון עם הבנות שלי.

אבל נדמה לי כאילו המשחקים הפכו להיות ל"מסודרים" יותר, עם סטינג קבוע.

משחק קלפים, משחק קופסא, משחק אותיות…. המשחק חייב לשרת איזו אמת פדגוגית כלשהי.

משהו ביצריות של המשחק נעלמה…. ואני לא כל כך יודעת לאן היא נעלמה (קצת כמו הנעורים של פיטר פן).

זה הוביל אותי לחשוב על הקווים לדמותו של ה"הורה המשחק"-

  1. יודע לוותר על שליטה כשצריך- בדיוק סידרת את הבית, אבל הילדים רוצים להכין אוהל בסלון. "ההורה המשחק" יוותר על הקפדה של הסדר לטובת החוויה המשותפת.
  2. ה"הורה המשחק" ידע לצאת מהקניון עם מינימום התנגדות של הילדים, ולא כי הוא אמר אלא כי הוא חושב יצירתי ויודע לעשות הרבה עם מעט (כמו לדמיין שהם צדים ארנבים עד לאוטו בחניון של הקניון).
  3. יכול לשבור את הקרח- גם אם יש רגע לא נעים, איזה מריבה בין האחים. ה"הורה המשחק" ידע איך לנתב את הסיטואציה כדי שתחושת הכובד תלך כלעומת שבאה.
  4. הוא כמובן עם אנרגיות גבוהות- יכול לקפוץ על הספה להתגלגל בדשא ולשחק תופסת עם הילדים.

טיפים

לא מצאתם את עצמכם ברשימה- הכל טוב…. לא כולנו כאלה.

  1. תחפשו את הפעילויות שאתם יותר חזקים בהם. פעילויות בהם כיף לילדים אתכם. אלו משחקים שאתם מרגישים בהם באיזור הנוחות שלכם. לא משחקים שיגרמו לכם להיות נוקשים, אלא כאלו שמוציאים את החלקים הילדיים שבכם. למשל ללכת איתי לגן שעשועים זה דבר מבאס, כי אני לא מסכימה לטפס לגובה (והן יודעות לטפס לגובה!), אבל בפעילות בריכה- אני שולטת….
  2. תהליך- גם אם אתם לא רואים את עצמכם משטתים עם הילדים, תנסו… אפילו במשהו קטן. הרבה פעמים אנחנו עוצרים את עצמנו מסיבה מנטלית ואז כשמנסים, זה פתאום מרגיש אחרת. הילדים מגיבים לזה מאוד (בעיקר מההפתעה) ומי יודע- אולי תתמכרו…
  3. שותפים- נסו למצוא שותף לאוירה הכיפית, האינטימית. אם בן הזוג יכול לגרום לאנרגיה של שחרור כזו, או אולי סבא/ דודה.
  4. סביבה- יכול להיות שדווקא ללכת לגן שעשועים/ ג'ימבורי זה מה שיעזור לכם לשחרר את ה"הורה המשחק".
  5. אי אפשר חצי חצי- מה שלא יהיה אל תנסו להיות "הורה משחק" ו"הורה עובד" יחד… התוצאה היא לא פה ולא שם.

הכי חשוב לזכור- אף פעם לא מאוחר מדי!

הצטרפו לקהילת הורים בפייסבוק

אין תגובות

Sorry, the comment form is closed at this time.