על בחירות והורות

24 מרץ על בחירות והורות

אחחחח בחירות… איך אפשר שלא להתייחס לנושא הזה, אחרי שבחרנו בפעם ה- 4 בשנתיים האחרונות. אז מה הקשר להורות?

הערבוביה המשונה הזאת של קורונה, פסח ובחירות שלחה אותי להתבוננות על הזיקה בין האירועים הללו.

הפעם בחרתי לכתוב על הבחירות שאנחנו עושים כהורים והאם אנחנו באמת מצליחים לבחור.

לכאורה התשובה הברורה היא "ברור שאנחנו בוחרים".

אנחנו אנשים מבוגרים, בחרנו להביא ילדים, בחרנו לגדל אותם איפה שאנחנו רוצים, בחרנו את הגן שילכו אליו וכן הלאה.

אבל אם אנחנו חושבים קצת יותר לעומק, לא בטוח שאנחנו מצליחים לגמרי לבחור את כל ההתנהגויות שלנו.

בסופו של יום ההתנהגות שלנו היא תוצר של העומס שמופעל עלינו.

לא תמיד אנחנו מצליחים לבחור את ההתנהגות שהיינו רוצים תמיד בזמן הסגר על הילדים כשיש לנו שלוש ארוחות ביום להעמיד, דין וחשבון לתת לבוס שלנו ומטלות בית שמחכות.

ולא משנה כמה אנחנו אנשים רגועים שבדרך כלל נמצאים בזן, לכולנו היו רגעים של נפילה.

המחנק של התקופה ארב לכל אחד מאיתנו בפינה, חיכה לנקודות שבר שלנו.

הורות ובעיות אובייקטיביות

הנושא של בחירה פוגש אותי במקום מאוד אישי.

היכולת שלי לבחור את הדרך שלי מגדירה אותי והיא בעלת משמעות גדולה מאוד עבורי.

תמיד תקופות שהיה לי קשה בהם התאפיינו בזה שלא הרגשתי שיש לי יכולת לבחור.

אני בכוונה כותבת הרגשתי, כי הרבה פעמים תחושת בחירה נמצאת במיינד שלנו.

הרבה הורים מרגישים שאין להם יכולת בחירה, שהם ניסו הכל ושהידיים שלהם ממש כבולות.

יכול להיות כי נולד להם ילד עם טמפרמנט לא רגוע, כי אין להם עזרה מההורים, כי הם נמצאים בעבודה תובענית.

וזה נכון, כל הסיבות כאן הן סיבות אובייקטיביות לחלוטין שמצמצמות את יכולת הבחירה שלנו.

עבודה מעשית

בואו נעשה תרגיל מחשבתי. תדמיינו שאתם נמצאים בתוך חדר שהוא בערך בגודל שלכם כשאתם עומדים.

החדר צפוף מאוד, ככה שהדפנות של הקיר מגיעות עד לקו הנעליים שלכם.

סיטואציה מפחידה, נכון?

זאת הסיטואציה שרוב ההורים מגיעים אליה, משלל סיבות.

הילד שלי לא נרדם, הילד שלי בן 3 ועושה רק קקי בתחתונים, הילדה שלי לא מסכימה לישון על מיטת מעבר.

מכירים את הטענות נכון?

אלה סיטואציות שבהן אנחנו מרגישים בהורות שלנו במקום מאוד צר.

אין לנו מרווח לתמרון, אין לנו אפשרות לנשום, אנחנו מרגישים שהמציאות קורסת עלינו.

לפעמים בשלב הזה נפנה לאיש מקצוע מתוך כוונה שיפתור את כל הבעיות.

והרבה פעמים מה שהאיש מקצוע עושה זה לעזור לכם להזיז קצת את קירות החדר שבו אתם נמצאים.

כל הורה בהתחלה ישאף להחזיק את הקירות איפה שהם, זה נשמע ככה:

"ניסיתי את זה כבר, זה לא עובד".

"אני לא מסוגל".

"זה אף פעם לא מצליח".

אבל הורים שמוכנים לעשות עבודה ולקבל שינוי אחרי תקופה מסוימת יעזרו לאיש המקצוע להזיז את הקירות הצידה.

כל פעם להזיז אותן מילימטר לצדדים. לפעמים לצעוד במקום.

לפעמים אפילו קיר אחד חוזר מילימטר לכיוון שלנו, אבל לנו אסור להתייאש.

 

היופי ביכולת הבחירה היא שאפשר לנצל אותה בכל רגע נתון.

גם אם אתם תקועים בחדר הצר הזה, אפשר לשנות.

גם אם אתם תקעים בחדר הצר הזה ומתוכו יצאה לכם התנהגות שאתם לא גאים בה, תדעו שאפשר להתחיל מחדש.

אף פעם לא מאוחר מדי לשינוי…

ותמיד תזכרו- אם ממשלה אפשר לשנות 4 פעמים בשנה, אז גם התנהגות אפשר 🙂