פורים בראי שיעורים לחיים

09 מרץ פורים בראי שיעורים לחיים

אנחנו נמצאים בעיצומה של תקופה מאוד עמוסה, חג פורים, יום האישה (שכתבתי מחשבות לגביו בשנה שעברה) ומצב כוננות- על, בעקבות הקורונה. וזאת הזדמנות ממש טובה לעצור ולבדוק אילו שיעורים לחיים אפשר ללמד את הקטנים שלנו.

מגילת אסתר

בגיל הרך הקטנים שלנו עסוקים מאוד במשחקי דימיון על מלכים ונסיכות. לרוב, הטייפ קאסט הוא שנסיכה היא יפה ונסיך הוא אמיץ. הוא תמיד צריך לבחור אותה כי היא הכי יפה וכמובן להציל אותה, כי תמיד קורה לה משהו רע (קראו עוד כאן). ודווקא בגלל זה הסיפור של מגילת אסתר הוא בעיני מופלא, משום שיש בו אלמנטים פמיניסטים. יש כאן הזדמנות ללמד את הפיצים שלנו, מהי כוחה של מלכה אמיתית. לקחת את הרעיון שבזכות מלכה אחת, ניצלה אומה שלמה להסביר ולהעצים אותו.

בהקשר לכך (ורק את מי שמעניין אותו), אפשר לקשר ליהדות, מסורת ומורשת. לספר בקצרה את סיפור המגילה, בעיני הוא סיפור מאוד מעניין שעומד בפני עצמו. להסביר שפורים הוא חג יהודי שחוגגים בישראל וכשהוא מגיע כולם מתחפשים.

אפשר לדבר על נושא הכוח. למי במגילה היה כוח? להמן, אסתר, מרדכי, אחשוורוש? איזה סוג של כוח היה לכל אחד מהם. האם כוח פיזי או חברתי? לפרש את המהות של כוח (בהתאם לגיל הילד והבנתו) ומה הציפיה שמגיעה יחד עם מי שיש לו כוח. הרי, אם יש לי כוח, חשוב שאעשה איתו משהו חשוב, משמעותי וחיובי.

פורים היא הזדמנות בשנה להיות משהו שאנחנו לא. הילד רוצה להתחפש לספיידרמן- מעולה! אפשר לשאול אותו מה הוא מעריך בדמות, למה התכונות שלו חשובות? לתת קצת מושג ושיקוף למי הוא, מה הוא אוהב ומה לא.

מילה על גיל

ברור שאין אפשרות לדבר עם ילד בן חצי שנה על מהו חג הפורים, למה מתחפשים ולהסביר את כל סיפור המגילה. אבל עדין- ילד בן חצי שנה יכול להבין שאמא לא נראית כמו בדרך כלל, כי ציירה על עצמה שפם של חתול. יש משהו באוירה שעובר הלאה ברמת החוויה.

תינוקות ופעוטות שהולכים למסגרת ושם משמיעים להם שירי חג, מבקשים מהם להגיע מחופשים, מצלמים אותם. לפעמים יש גם חגיגה יחד עם ההורים. השגרה נשברת ולכן גם כאן יש הבנה כלשהי על החג.

עם פעוט בן שנתיים אפשר לדבר על מה היה רוצה להתחפש ומה הוא אוהב בתחפושת, גם אם הוא אוהב באפילו רק את הצבע שלה.

לא משנה בן כמה הילד שלכם, תתקשרו ותדברו איתו תמיד. מספיק שתגיעו עם מחשבה לדבר על כמה מהנקודות שהזכרתי פה והחוויה תהיה משמעותית לילד.

מילה על קורונה

אני מאלה שלא אוהבים לדבר על מה שכולם מדברים. נכון- להדבק בוירוס עלול להיות מסוכן. נכון- להיות בבידוד זה מבאס. אבל בואו ננסה ללמוד גם כאן משהו על החיים. קחו את זה לאן שתרצו:

קחו את זה לנושא של צניעות וכמה שרגעים כאלה מבהירים לנו שגם אם אנחנו בראש שרשרת המזון, לעיתים מי שנמצא בתחתית שרשרת המזון- will bite us in the ass. קחו את זה כדי להבין את המשמעות של פסק זמן עם הילד (אם אתם בבידוד וגם אם לא) ולחשוב מתי הפעם האחרונה שהקדשתם לו ככה זמן, בלי הפרעות, בלי רעשים ולא רק בזמן של חופשה ביוון. רק אתם והוא, ככה סתם בבית. קחו את זה כדי להבין בפרופורציה מה חשוב באמת: משפחה? בריאות? דד ליין בעבודה? חופשה באיטליה?

בונוס- תרגיל אישי בשבילכם

שבו ותענו על כמה מהשאלות הבאות-

כתבתי כאן על כוח וכהורים יש לנו המון ממנו. האם אתם משתמשים בכוח שלכם כהורים בצורה מספיק משמעותית? האם אתם משתמשים בכוח או בכוחנות?

מתי במהלך היום הילד מרגיש שיש לו כוח (בגן, או אולי אפילו בהקשר למערכת היחסים שלכם איתו?)

למה הייתם רוצים להתחפש? האם זאת דמות? האם זאת תחפושת זוגית? האם זה משהו דומם? הסבירו את הבחירה שלכם.

האם אתם מחנכים את הילדים שלכם, כך שבעוד 100 שנה לא יצטרכו לציין את יום האישה? אם עניתם כן- תכתבו איך?

איזה רגש הכי חזק "הקורונה" הוציאה מכם- לחץ, חרדה, יוזמה, תחושת משמעות, הכרת תודה?

עכשיו קראו שוב את התשובות… הן מוצאות חן בעיניכם? רוצים לשתף אותי?