תקשורת הורה- ילד - Peachy - הנחיית הורים ייעוץ שינה
תקשורת
16396
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-16396,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,qode-theme-ver-13.1.2,qode-theme-bridge,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive,elementor-default,elementor-kit-17643

תקשורת הורה- ילד

תקשורת הורה- ילד

תקשורת בין בני אדם כל כך בסיסית עד שלפעמים נראית מובנת מאליה. אבל כמה אנחנו באמת מיישמים במערכות יחסים שלנו בכלל ובקשר שלנו עם הילדים תקשורת באמת?

המנעות מתקשורת היא דבר נפוץ, במיוחד מול ילדים. יש לנו סיבה טובה – תקשורת עם ילדים יכולה להביא לבכי ("אי אפשר ללכת היום לגן השעשועים"), יכולה להביא לסט שלם של שאלות שיכול להלאות (כמו למשל שאלות "למה" בלתי נגמרות). שיחה אתם גוררת חזרתיות מרובה משום שילדים צריכים שנחזור על מסר מספר פעמים כדי להפנים אותו ("אי אפשר לאכול תפוח לפני ארוחת הערב"). לפעמים גם נראה לנו שלא צריך לתקשר, משום שיש דברים שהם מובנים מאליהם כשאנחנו מבוגרים (ילד: "אבא, למה הולכים לדואר?" אבא:"כי אנחנו הולכים להביא חבילה").

אחד הרגעים הגאים שלי כאמא היה כשהבנות שלי בקשו שאני "אסביר להם" להם דברים.
זה ריגש אותי משום שדרך השאלה שלהן הבנתי שהן רגילות שאנחנו, ההורים שלהן, מסבירים להן כל דבר וכשהן לא מקבלות הסבר, זה נראה להן יוצא דופן.

שימוש בתקשורת הוא חיוני ב-כ-ל גיל ואם כבר קראתם חלק מהבלוג, אתם יכולים לראות שכמעט כל חלק בבלוג טומן בחובו פן של תקשורת, כמו התדריך, טקס השינה וכמובן המדריך להירדמות עצמאית וכו'.

כעובר, הצליל הקבוע היחיד ששומע, הוא הקול של אמו. כאשר התינוק נולד, מערכת הראיה עוד לא בשלה לגמרי, אבל אין זה כך לגבי מערכת השמיעה. לכן התינוק מזהה את הקול של אמא שלו כבר מגיל לידה. הקול של האם עוזר בבונדינג הראשוני ,ביצירת שייכות וכמובן בשיחרור אוקסיטוצין.

בתהליכים שאני מלווה, מאוד מורגש שברגע שהאם מדברת אל התינוק הוא הופך לרגוע ופרה- סימפטטי יותר. הדיבור עם התינוק, גם אם לא קשור במישרין אליו, ממחיש את הנוכחות ההורית במרחב של הילד.

למשל בתהליך שהעברתי היתה אמא בחופשת לידה לתינוק בן שלושה חודשים שהיתה מספרת לו מה הם עושים יחד במקצב שדומה לשיר: "עכשיו אמא הולכת להכין לך בקבוק ואחר כך נעשה אמבטיה נעימהמהמה".

בגילאים צעירים, יש חשיבות רבה לטון ולמקצב שההורה משווה לקול שלו. בבית שמתקשר בווליום גבוהה יש תהיה השפעה על מצב הרוח של הילוד. כאן יכול להיות מצב שתינוק יפרש שקט כמצב מתוח.

אחרי כחודשיים מרגע הולדת התינוק, נוסף לתקשורת המילולית גם קשר העין. דווקא מקובל להקפיד על קשר עין בגילאים צעירים יותר, אבל ממפגשים עם הורים. בגילאים קצת יותר גדולים של ילדים, הקשר עין הולך קצת לאיבוד משום שהמילים מחליפות אותו.

חשוב מאוד להקפיד על קשר עין עם הילד. במיוחד כשהעולם שלנו הולך ומתפתח לכיוון בו הטכנולוגיה משתלטת על כל חלקה טובה של תקשורת פנים מול פנים.

כשהבנות שלי היו קרובות לגיל 3 לימדתי אותן מה המשמעות של קשר עין. היום, לפני שאני רוצה להגיד משהו שהוא בעל חשיבות, אני מבקשת את קשר העין שלהן. הן מסתכלות אלי במבט המיוחד הזה שלהן והן יודעת שאמא מבקשת קשב כי מה שהיא עומדת להגיד הוא בעל חשיבות. אם אני לא מצליחה לקבל את קשר העין, אני מבינה יש להן קושי: הן או עייפות, נבוכות, או מוסחות ממשהו מעניין יותר.

כבר כתבתי כאן בעבר על הנעה מכוח הקשר. הביטוי לקשר עובר דרך תקשורת. ככל שנגדיל את אפיקי התקשורת עם הילד שלנו, כך נעמיק את הקשר איתו וגם את כוחו.

ועכשיו קצת טיפים

  1. איך נתמודד עם שאלות למה? הרבה פעמים כשילד שואל הרבה למה הוא למעשה מחפש בן שיח ולא יודע כיצד לייצר דינמיקה של שיחה עם ההורה. אפשר להגיד:"אני רואה שאת רוצה לשוחח איתי… אז בואי נשוחח, ספרי לי עם מי שיחקת היום בגן".
  2. כשהילד מצפה למשהו, כמו בדוגמא למעלה- ללכת לגן השעשועים ואתם צופים שתהיה לו בעיה לקבל את החדשות האלו, תכינו אותה כמה זמן מראש. תרדו לגובה העיניים שלו, תחפשו את המבט התבוני שלו ותסבירו לו למה אי אפשר.
  3. הרבה פעמים קורה שאני במצב נהיגה ובנותי היקרות פוצחות בשיחה ערה מלאה בשאלות, תגובות וגם דרישות 🙂 אני מבקשת מהן זמן ריכוז של כמה שניות והן בדרך כלל מבינות אותי ונותנות לי אותו.

 

אין תגובות

Sorry, the comment form is closed at this time.