מחשבות על יום האישה והורות - Peachy - הנחיית הורים ייעוץ שינה
16512
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-16512,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,qode-theme-ver-13.1.2,qode-theme-bridge,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive,elementor-default,elementor-kit-17643

מחשבות על יום האישה והורות

מחשבות על יום האישה והורות

יום האישה אמור להיות יום חגיגה לנשים. אנחנו בצעדי ענק לקראת רבע המאה הנוכחית, אבל עדין יש יום שכולו ייחוד לג'נדר שלנו. ומה בדיוק אנחנו חוגגים פה? עוצמה נשית? גדולה? אני חושבת שהתשובה היא שגם לקראת רבע המאה ה-21 נשים עדין צריכות להיות על סדר היום הפוליטי. רק השבוע קראתי על הסדרה התיעודית שיוצאת על פרשת הזמר אר קלי. אבל לא צריך להיות קיצוניים. אני יכולה לשתף מהמקום הקטן שלי, שכשאני מדברת עם נשים אחרות בנות גילי והן נמצאות בצומת דרכים מקצועית ורוצות להביא ילד, שני הדברים אף פעם לא יכולים לבוא יחד. היא תמיד חייבת לבחור. אף מקום עבודה לא ישמח לדעת שהמתמודדת לתפקיד רוצה להכנס להריון, ואני מניחה שבדיוק בגלל הסיבה הזאת, אסור למקום עבודה לשאול על כך. מבחינת מקום העבודה, כניסה להריון של אישה, משמע הליכה אחורה ולא התפתחות.

קייס סטאדי

אני רוצה לקחת אתכם לעולם מדומיין (או אולי לא לגמרה מדומיין), עולם בו גברים יכולים להכנס להריון. מה אתם חושבים, הם היו מסכימים לכך?

אני יודעת שיש אבות מעורבים מאוד שאפילו נשארים בחופשת לידה בבית, אבל אני בכוונה מתעקשת על הכניסה להריון עצמה. הרי יש כל כך הרבה לחץ סביב הריון, מאמץ ואמוציות. אחרי הלידה יש את תחושת החיבור שיש לילד שבן הזוג לא תמיד מצליח להבין לעומק.

דמיינו שכל משפחה היתה יכולה לבחור מי מבני הזוג ישא בעול ההריון בכל פעם שמחליטים להביא ילד. זה בטוח היה הופך את התהליך לשקול יותר. היה אפשר לתכנן את מהלך הזוגיות והקריירה בצורה יותר מווסתת.

כמה גברים היו מסכימים לעשות pause לחיים שלהם לכמה שנים ולגדל את הילד? יהיו את אלה שלא יהיו מוכנים בשום אופן (כמו בן הזוג שלי) ויהיו כאלה שירצו לקחת חלק בחוויה. כששתי נשים נפגשות, הרבה פעמים קורה שמתגלגל לנושא השיחה סיפור הלידה: "אני הייתי בחדר לידה 38 שעות", "אני ילדתי בווקאום", "אני 3 לידות- בלי אפידורל"… איך שיחה כזאת תתנהל בין בני זוג? סוף סוף, תהיה אפשרות לחלוק את חווית הלידה עמו (במקרה של הורות גאה, זה כן יכול כבר לקרות).

אבל אני בטוחה שלא הכל יהיה הרמוני וורוד. אני מניחה שהאפשרות שגבר יכנס להריון תעלה הרבה התנגדויות וויכוחים (בניגוד לסוסוני ים, כמו בתמונה הראשית). תייצר סדרה חדשה של בעיות (כבר כתבתי על אתגר ההורות של ימינו בפוסט אחר), כמו כל המצאה חדשה- החל מהמצאת הגלגל ועד להמצאת האינטרנט. יכול להיות שכניסה של הריון של גברים, תוליד סיבה חדשה לפרידה של בני זוג.

למה מרקו חיפש את אמא שלו ולא את אבא?

בין אם דרך מחזות, סרטים וספרים- המשמעות של דמות האם על חיי הילד הוטמעה עמוק לתוך התודעה החברתית. כולנו עקבנו בשקיקה פרק אחר פרק אחר המסע של מרקו בחיפוש אחר אימו.

התפקיד האמהי שניתן לי לא דומה לשום תפקיד אחר. אני זוכרת שפגשתי לא מעט ילדים ממשפחות הרוסות, שכל מה שהם רצו היה לקבל את מבט ההסכמה של אמא, המגע שלה, הקרבה שלה. זה היה מדהים לראות אישיות שלמה שנכרכה סביב הצורך לדמות אם.

אז על מי אני עובדת? האם אני באמת ובתמים אהיה מוכנה להפרד מהתפקיד הטבעי והמגדרי שלי? תחושת העוצמה שגלומה ביצירה של אדם קטן, היא משהו שאין שום דבר דומה לו. כשהייתי בהריון דמיינתי לעצמי איך הגוף שלי מתוכנת ויודע לאיך לייצר גוף אדם אחר, שלם ומתפקד. איזה נס! כמה נפלא.

כאדם מבוגר, יצא לי לא פעם לענות על השאלה "מי הם שלושת האנשים שהשפיעו ביותר על חייכם?" לא משנה באיזה גיל, או באיזו רשימה- אמא שלי תמיד הופיעה בה. אני תמיד שואפת להדמות לאמא שלי והיא אחת הדמויות שאני הכי מעריכה. וכמובן שאם אני חופרת עמוק בתוך נבכי החלקים הנרקסיסטים שלי, אני מקווה שבנותי יראו בי את אותה דמות, משמעותית עוצמתית ותומכת.

האם אי פעם אהיה מוכנה לוותר על זה? לא יודעת… ועד אז- חג יום האישה שמח!

אין תגובות

Sorry, the comment form is closed at this time.