על תוויות וילדים - Peachy - הנחיית הורים ייעוץ שינה
17566
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-17566,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,qode-theme-ver-13.1.2,qode-theme-bridge,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive,elementor-default,elementor-kit-17643

על תוויות וילדים

labeling children

על תוויות וילדים

אנחנו נותנים תוויות כמעט לכל דבר משום שככה נוח לנו לסדר את העולם. למוח שלנו הכי קל לארגן מידע בצורה הזאת.

לכן גם סטיגמות נוצרו, לא מתוך רוע- אלא כי זה קל יותר מבחינה השרדותית.

פעם שמעתי איזה ילדה אומרת ברחוב: "יאללה אתם באים לקנות ארטיק במכולת של פיני הקמצן?"

לי המשפט היה נשמע פוגעני, אבל שאר הילדים לא הביעו פליאה כמוני והיה ברור שהן מבינות על איזה מכולת מדובר.

כשתוויות מודבקות על ילדים

שלא כמו פיני, בעל המכולת, כשאנחנו מצמידים תווית לילד שלנו, אנחנו מכניסים אותו לתוך מרחב מושגי

שהוא לא בהכרח מזדהה אתו.

אם נצמיד את אותה תווית לאותו הילד מספיק זמן, אנחנו נראה אותו מאמץ אותה.

אנחנו נצפה בילד הופך את ההתנהגות שלו לתואמת- תווית.

באחד מהאינטרקציות שלי עם ילדים, פגשתי ילד שהציקו לו כל הזמן באופן מופגן.

זה היה מחזה נורא.

הילד המציק הסתובב סביבו ולא הפסיק לדחוף אותו דחיפות קטנות ולהקניט.

הילד הסתובב סביב עצמו ולא ידע מה לעשות. נסה לזוז מדרכו של הילד המציק, אך ללא הועיל.

כששאלתי אותו למה הוא לא מחזיר, הוא ענה שזה לא יפה להרביץ.

לימים נפגשתי עם ההורים שתארו אותו כילד ממש טוב שלא מרים יד על אף אחד: "הוא ממש ילד נשמה".

ובמקום ובו אמא ואבא מתארים עם ניצוץ בעיניים כמה הילד שלהם הוא טוב לב,

יהיה ילד שחייב לשמר את הדימוי הזה.

גם במחיר של להיות מכופכף.

מה עושים?labeling children

אני יודעת, זה מסוג הפעמים האלה שמתחילים לשחזר מה אומרים לילדים בקול פנימי חסר שקט

שאיפשהו אומר שלא משנה מה נעשה, נשרוט משהו.

ועל כן אנסה לתת לכם כמה כללי עשה ואל תעשה שאולי יצליחו להסב את תשומת לבכם מהמלכודת הבלתי אפשרית הזו.

  1. בגלל שאני מאמינה שהכל מתחיל מהמיינד נסו לדמיי מה ההורים/ אחים היו אומרים עליכם באופן קבוע שהיה מכווץ אתכם. אצלי זה היה המילה "אסטרונאוטית". אני זוכרת את עצמי מתקוממת מבפנים כל פעם שהיו קוראים לי ככה. במיוחד בפעמים ש… היה מוצדק לחשוב כך.
  2. נסו פחות להשתמש בשפה נחרצת "הוא ילד זהב", "היא ילדה מחורפנת". נסו לאמץ שפה שמדברת על ההתנהגות ולא על האדם: "לרוב הוא מתנהג יפה", "לעיתים היא מציגה התנהגות סוערת". כשההתייחסות היא להתנהגות, יש מרחב בין האדם לבין המעשים שלו.
  3. גם אם הדבקתם תווית, שלא תהיה תמיד אותה אחת. כדי לאפשר לילד להיות פעם ביישן, פעם שקט, פעם כועס ופעם אחראי….
  4. לפעמים התווית תהיה מודבקת דווקא על ידי הסביבה (גננת, סבים) ואז שווה להיות ערניים ולנסות לשנות את התווית, או אפילו לדבר עם מדביקי התוויות האחרים.

מוזמנים להצטרף לעמוד העסקי ולקבל עדכונים להרצאות וסדנאות שמתקיימות.

אין תגובות

Sorry, the comment form is closed at this time.