איך ללמוד את התינוק שלנו - Peachy - הנחיית הורים ייעוץ שינה
17307
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-17307,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,qode-theme-ver-13.1.2,qode-theme-bridge,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive

איך ללמוד את התינוק שלנו

איך ללמוד את התינוק שלנו

אחד הדברים הראשונים שאנחנו עושים זה ללמוד את התינוק שלנו אחרי שנולד.

לא באמת מרגישים את זה, או נותנים על זה יותר מדי את הדעת, זה משהו שקורה בלי לשים לב.

אנחנו מבלים זמן רב בהתבוננות בתינוק. לומדים מה הוא אוהב מה הוא לא אוהב.

איך הוא מגיב לגירויים. יש תינוקות שרגישים לקולות מסוימים, יש כאלה שרגישים לאור.

יש חשיבות גדולה מאוד לתהליך הלמידה שלנו את התינוק משום שהוא נועד להגביר את ההישרדות שלו בעולם.

החשיבות של ללמוד את התינוק

כשאנחנו לומדים להתבונן בתינוק, אנחנו מפתחים כלפיו אמפתיה.

לומדים להכיר את הניואנסים הקטנים של המבט שלו, של תנועת האגן, של הצלילים שהוא מפיק.

אנחנו עושים tuning לצרכים שלו באופן אינטימי, כמו שרק הורה יודע לעשות. במידה רבה, זאת אחת המשימות

החשובות ביותר של חופשת הלידה.

הלמידה מפתחת את הדיאדה בין התינוק למטפל העיקרי, כאשר בתוך הדיאדה גם התינוק לומד את ההורה.

אם המטפלת העיקרית היא האם שילדה את התינוק, הרי שהיא מוכרת לו עוד מתקופת ההיריון.

הקול שלה מרגיע אותו והמגע והריח שלה מנחם גם כן.

וכך נוצר מאין ריקוד עדין בין שני הצדדים. צד אחד הוא צד המיכל, שאמור לקלוט את הסימנים ולספק

לתינוק את מה שהוא צריך. הצד השני אמור לשרוד, לגדול ולהתפתח תוך כדי שהוא מסמן לסביבה מה הצרכים שלו.

התמודדות אישית שלי מהזמן האחרון

הצוציק הקטן שלי ממש בימים אלה מגיע לגיל המופלג של ארבעה חודשים, וכבר יש המון דברים שהוא עושה אחרת מפעם.

הוא היה ישן המון במהלך היום ובואו נודה בזה שזה מאוד התאים לי.

ובתקופה האחרונה התחילו לגרד לו החניכיים (אולי אמורות לצמוח לו שיניים?), הוא מרייר המון ונראה לא נינוח.

הוא התחיל לאכול פחות, היה אוכל 120 ועכשיו אוכל ארוחות של 60…

אני מלווה על ידי טיפת חלב אבל משקיעה הרבה בהתבוננות בו ובניסוי וטעיה.

יש רגעים מתסכלים שלא בדיוק ברור לי אם הוא רעב או עייף… אבל החוכמה זה לנסות.

אני עושה המון טעויות, כמו להאכיל אותו במקטעים לא הגיוניים (מתוך חשש שלא ישאר רעב).

מה שעושה בלאגן בשגרת היום שלו.

אבל אני כל הזמן זוכרת שתינוק תמיד ישאר סלחן כל עוד אנחנו מנסים לעשות את המיטב שלנו.

טיפים

כשאנחנו "קוראים" את התינוק שלנו כמו שצריך, אנחנו יודעים לספק לו סביבה מתאימה המותאמת אליו.

הטיפ הראשון שלי אליכם הוא ששינוי הוא השגרה של ההורה.

האיזון של הדיאדה מופר באופן תדיר והחוכמה היא להיות רגישים לשינויים ולעשות לעצמו מאין עדכון גרסא בהתאם

למה שהתינוק צריך כל איזה זמן.

ככל שהתינוק יותר קטן כך האינטרוולים של השינויים הם קטנים יותר ולכן אנחנו צריכים להיות ערניים לשינוי,

ממש לחכות לו ולהיות גמישים בטיפול בו.

הטיפ השני שלי אליכם הוא- לנהל רישום.

תהיו מסודרים! אם צריך, תעשו מעקב של מתי אכל, מתי קבל טיפול וכו'….

יהיה לכם קל יותר לאתר דפוסים בצורה הזאת (מי אמר שאנחנו לא יכולים להיות מנתחי דאטא?!)

טיפ שלישי הוא לנסות לדייק כל הזמן מה עושה טוב ונעים לתינוק.

למשל: אני גיליתי מהתבוננות בגיל שהוא אוהב מאוד לראות עלים זזים.

בכל פעם שאנחנו מטיילים בחוץ הוא מרים את המבט שלו לראות עלים זזים.

כך שאם יש מצב שהוא ממש עצבני ואני לא יודעת איך להרגיע אותו, אני מרימה אותו לעץ (או עציץ) הקרוב

והוא נרגע די מהר.

טיפ רביעי- למדו ממצבים חדשים.

לא סתם אנחנו רואים הורים מתגודדים יחד בחופשת לידה.

יש משהו בלמידה ההדדית, השבטית הזאת שממש יכולה לעזור לנו לשכלל את צורת ההתבוננות בילד שלנו.

אנחנו מתבוננים בהתנהגות אחרת, מפרים את צורת המחשבה שלנו ומסיקים מסקנות לגבי הילד שלנו.

אותו דבר לגבי סיטואציות חדשות.

למשל הילד עבר חיסון ופתאום אנחנו מגלים שהוא דווקא כן מצליח להרדם בתנוחה שלא היה נרדם בה לפני…

או למשל קבלנו צעצוע חדש שנראה שהתינוק ממש מתלהב ממנו.

הטיפ האחרון והחשוב ביותר הוא- שההורה חייב להיות פנוי ללמידה.

למידה לא תקרה אם אנחנו בלחץ (כמו במצבי חוסר וודאות) עם שאר הילדים שלנו, היא לא תקרה אם אנחנו בטיול עם הילד אבל נמצאים בטלפון הנייד.

המיינד שלנו צריך להיות פנוי לזה, לחפש את זה…

בהצלחה!

אין תגובות

להעלאת תגובה