זיכרונות ילדות - Peachy - הנחיית הורים ייעוץ שינה
16916
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-16916,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,no_animation_on_touch,qode-theme-ver-13.1.2,qode-theme-bridge,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive

זיכרונות ילדות

זיכרונות ילדות

תקופת החגים, היא תקופה מאוד נוסטלגית עבורי. אני נזכרת איך היינו חוגגים את החגים בעבר וזה הוביל אותי לחשוב על זיכרונות ילדות משפחתיים. מה אנחנו זוכרים מהילדות שלנו ואיך המוח שלנו בוחר מה לזכור.

יש הרבה סוגים של זיכרון. כשאתם משחקים במשחק הזיכרון אתם משתמשים בסוג מסוים של זיכרון, שהמיקום שלו במוח שונה ממיקום של זיכרונות ילדות. יש משמעות לחוויה הסובייקטיבית באופן שימור הזיכרון. למשל, אני שמה לב שכשאני מדברת על זיכרונות ילדות עם האחים שלי, הם זוכרים חלקי מידע אחרים לגמרי ממני.  

זיכרונות אומנם משותתים על מקרי עבר, אבל כשמצרפים אוסף של כמה זיכרונות הם משקפים לנו חלק מהזהות שלנו וכן משפיעים על ההווה שלנו. אנחנו יכולים לטעום מאכל מסוים או להריח ריח מסוים והוא ישר זורק אותנו להתרחשות כשלהיא מהעבר. 

לזיכרון יכולה להיות השפעה רגשית וגופנית מהותית על הגוף שלנו. זיכרון יכול לגרום להפרשת אדרנלין בגוף וכך האדם חווה חוויה של מצב סכנה. כמו במקרים של פוסט- טראומה. אבל גם יכולים לעודד הפרשה של חומרים אחרים כמו אוקסיטוצין.

מה אתם זוכרים מהילדות שלכם?

נסו לעשות עם עצמכם תרגיל ולנסות לדמיין זיכרונות משפחתיים מהילדות שלכם. מה עומד בבסיס הזיכרון?

לפני כמה שנים קראתי מאמר שממש שינה את ההסתכלות שלי על גידול ילדים. אז עוד לא הייתי אמא אבל הוא כל כך השפיע עלי שגם היום כשאני קוראת אותו, אני שמה לב שאני פועלת על פיו בצורה אינטואיטיבית. המאמר נותן עשרה סוגים של זיכרונות שאנשים מבוגרים זוכרים מילדותם. לא אכתוב כאן את כולם, אלא אתן כאן רשימה חלקית ובכל מקרה, אני מצרפת לכם את המאמר המלא.

  1. הרבה מהאנשים זוכרים מקרים מסוימים שההורה הקדיש להם זמן בלעדי, ללא אחים אחרים. בתור אחים, אנחנו נמצאים תמיד בתחרות על תשומת הלב של ההורים שלנו (אגב, לא משנה באיזה גיל אנחנו). כשיש רגע כשההורה רק אתך, יכול להסתכל רק לתוך העיניים שלך ולחוות חוויה שהיא אינטמית- היא הופכת להיות משמעותית מאוד עבור הילד. כאמא לתאומות מאוד קשה ליישם את זה, אבל כפועל יוצא מההפרדה שלהן בגן היו מקרים שבהם הייתי כל פעם עם מישהי אחרת לבד. באחת הפעמים הזאת לקחתי את ביתי לבית קפה שכונתי וישבנו שם בסך הכל חצי שעה, אבל היא זוכרת שישבנו שם לבד עד היום ומציינת את זה בכל פעם כשאנחנו עוברים ליד אותו המקום.

חשוב לומר- זמן אישי עם הילד אומר זמן שכל תשומת הלב שלנו מושקעת בו ולא כשאנחנו עייפים, או טרודים או עסוקים בטלפון.

2. הרבה מהילדים זוכרים משחקים שההורים נתנו להם לשחק בחוץ. אחד מזיכרונות הילדות החזקים ביותר שלי היו משחקי הכדור שהיינו משחקים (יחד עם בני דודי), אחרי כל ערב חג. היינו יוצאים החוצה עם כדור ומשחקים במשך שעות. לא היה משנה שהיינו עם בגדי חג והם היו מתלכלכים, או שהיינו מזיעים וכן גם, נופלים, נחבלים ומדממים. תחושת המשחק היה מציתה בינינו את הקרבה והחברות.

זה במיוחד רלוונטי בימינו כשכולנו מודאגים ממה יהיה שכל היום "הילד מול המסך". משחק מעודד חשיבה יצירתית, פיתוח הדמיון, כישורים חברתיים שלאחר מכן יעזרו לו בחשיבה יצירתית פתרון בעיות, חיזוק החוסן וכן הלאה. 

3. הרבה מבוגרים זוכרים כל מני חוקים שהיו בבית ואיך ההורה דרש ממנו להתנהג. אני זוכרת את אבא שלי תמיד מתעקש שנאכל עם "ראש מעל הצלחת". אני ממש יכולה לשמוע את הקול שלו מתנגן בראשי בכל פעם שאני אומרת את המשפט הזה. אין לי הרבה זיכרונות ילדות של אבא שלי מחנך אותי, משום שעבד רוב הזמן, אבל המשפט הזה הוא מאה אחוז שלו.

הזיכרונות האלה של החוקים ה זיכרונות חשובים משום שהם מעידים על נוכחות הורית. לא פעם בעבודתי עם נוער בסיכון, הבעיה היתה שלא היו הורים מספיק חזקים בתמונה. זיכרונות על כללי בית בתור אנשים מבוגרים, נותנים דווקא נופך חיובי של אוירה משפחתית.

למה אני כותבת לכם על זה?

אני חושבת שיש הרבה דברים משיקים מעולם העסקים לחיים האישיים. בעבודה זה נורא ברור לנו, יש לנו יעד אנחנו עובדים איתו מהסוף להתחלה כדי שבעוד X זמן תהיה תוצאה מסוימת אנחנו צריכים לעשות היום Y. 

נסו להפעיל את אותה המשוואה על חינוך הילדים שלכם. אילו זיכרונות אתם רוצים לשמוע אותם מספרים בתור אנשים מבוגרים? על איזה יום הולדת גיל שנה הייתה להם? על איזה צעצועים הם קיבלו? או על איך הם זוכרים את אמא מקריאה להם מיץ פטל בצורה מצחיקה עם קולות של אריה וג'ירפה? ואיך הם הרגישו שאמא היתה לצידם כשהמורה לא האמינה בהם?

  

אין תגובות

להעלאת תגובה