השפעה של המשפחה המורחבת על פעוטות - Peachy - הנחיית הורים ייעוץ שינה
16805
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-16805,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,no_animation_on_touch,qode-theme-ver-13.1.2,qode-theme-bridge,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive

השפעה של המשפחה המורחבת על פעוטות

השפעה של המשפחה המורחבת על פעוטות

פטירתן של דודתי וסבתי האהובות בחודש האחרון שלחו אותי לחשוב על ההשפעה של המשפחה המורחבת על הילדות שלי. אני זכיתי לחיות בתקופה שעדין היו מגדלים ילדים כמו בשבט. אמא עסוקה? הולכים לדודה. דודה עובדת? הולכים לסבתא… במרחב המשפחתי הנהדר הזה קורים המון דברים טובים לקטנטנים שלנו.

כדי לעשות קצת סדר- כשאני מדברת על משפחה מורחבת, אני מתכוונת לכל מי שלא שייך למשפחה הגרעינית, סבים, דודים, בני דודים ועוד סוגים של קרובי משפחה (היום יש סוגים רבים). בקטגוריה הזאת יכולים להכלל גם חברים, כל עוד הם מהווים חלק משמעותי מחיי הילד והוא רגיל לראות אותם לעיתים קרובות.

זיכרונות עבר

זיכרונות העבר שלי, אומנם לא מגיעים מתקופת הגיל הרך, אבל העיקרון שלהם נשמר. אני זוכרת כיצד היינו משחקים "מדרכות" בסוף ערב חג, איך היינו מצטופפים סביב שולחן ערב החג חמישים איש. וגם את החלקים הפחות נעימים: ריבים עם הבני דודים, תקריות לא נעימות, אי הסכמות…. המון שיעורים לחיים למדתי מהזירה המשפחתית הזאת….

כהורים, אנחנו אחראים ללמד את הילדים שלנו המון, אבל לא ה-כ-ל. הרבה פעמים, הילד שלנו ילמד במפגש עם מציאות קיימת. המפגש המשפחתי יכול לייצר תנאי חממה למפגשי מציאות הללו. מצד אחד יכול להיות שהוא יתקל בסיטואציה לא נעימה, אבל עדין האוירה תהיה משפחתית- מכילה.

לא מזמן הבנות שלי היו אצל אמא שלי וביקשו לשתות מים. אני חשבתי שזה זמן טוב ללמד אותן איך להשתמש  ממכונת השתיה היוצאת מגוף המקרר, לכן הראיתי להן את כפתור המים וכפתור הקרח. כמה ימים לאחר מכן הן עשו את אותה פעולה ליד אמא שלי והיא בקשה מהן לא לגעת במכונה. אבל בגלל שהן קבלו הנחיות סותרות ממני ומסבתא הן המשיכו לגעת במקרר, עד שאמא שלי היתה צריכה ממש לגעור בהן כדי שיפסיקו. הן מאוד הופתעו כי הן רגילות ש"סבתא מרשה הכל" ושהיא תמיד נעימה ונעתרת לבקשות שלהן. המפגש הזה עם המציאות לימד אותן שלמרות שבבית של סבתא מותר לעשות הרבה דברים, לסבתא יש קווים אדומים וצריך לעמוד בהם. זאת אומנם דוגמא קטנה, אבל היא חשובה מאוד כדי להבין ניואנסים חברתיים, גם מחוץ לגבולות המשפחה.

לא רק מבוגרים אחראים למפגשים הללו, אלא גם במקרים המערבים ילדים צעירים. קחו לדוגמא שני בני דודים שרוצים לשחק יחד וצריכים להגיע להסכמה. אם הילד שלכם לא נותן לאחרים לשחק אתו, או מאוד שתלטן במשחק, הוא יכול ללמוד דרך המפגשים הללו איך לווסת את עצמו. גם אם לא ילמד לווסת את עצמו, יהיה אפשר אחר כך לדבר איתו על מה הוא מפסיד כשהוא לא משתף אחרים.

היתרון במרחב המשפחתי הוא שזה זמן נוח יחסית להתבונן בילד ובתגובות שלו, אנחנו יכולים לתווך לו את המצב ולתת לו להחליט באיזה דרך פעולה לנקוט.    

התערבבות עם המשפחה מחזקת את השייכות של הילד לתוך הקבוצה אליה הוא שייך. הוא לאט אט לומד מה השם משפחה שלו, מה זה אומר דוד, או דודה ובונה את הזהות שלו (אני יודע שאני אחות של אור, שיש לי דודה שקוראים לה ירדנה וסבתא שגרה ברחובות- למשל) דרך פריטי המידע הקטנים הללו. בשלבים מאוחרים, הוא יודע להתנחם, לבקש עזרה ולהפגין אמפתיה כלפי חברי המשפחה. כך הילד מייצר לעצמו מעגל שייכות חזק. שייכות היא צורך חזק מאוד בחיים שלנו, גדולים כקטנים וכדאי לטפח את זה מההתחלה. אחד הדברים שהכי מרגשים אותי זה כשהבנות שלי מבקשות להפגש עם הבנות דודות שלהן.

לרובנו יש שני צדדים של משפחה- הצד של אמא והצד של אבא. אני זוכרת שבתור ילדה קטנה הרגשתי הבדלי תרבות עצומים בין שני הצדדים. ככל שגדלתי למדתי להעריך את הפערים האלה וללמוד דרכם על עצמי. למדתי להעריך מסורת ודת מקרובי המשפחה הדתיים שלי ומצד שני למדתי מה היא פתיחות. למדתי על תרבות אמריקאית וקולנוע משובח. למדתי גם המון דברים על עצמי, איפה אני חזקה, איפה אני מנצלת את הכוח שלי לרעה אבל גם איך לרתום אותו לטובה. 

עשה ואל תעשה

תהיו סבלנים- אם אתם הורים לילד ראשון, תעשו את הצעדים לאט. במיוחד עם צד שהוא לא הצד שלכם. תהליך בניית הקשר הוא לא תמיד מהיר ויש צורך בהדדיות. תהיו נעימים, תראו שאתם רוצים להתקרב אבל אל תלחצו.

גם אם יש בני דודים שהם קצת גדולים מדי, או קטנים מדי- כדאי להפגיש. ברגע שנפגשים מספר פעמים, נוצר קשר שהוא כמעט מובן מאליו. זה קשר מיוחד שחשוב שנטפח, גם אם הגיל הוא לא בדיוק מתאים- הוא בעל ערך לשני הצדדים!

אל תהיו הורים נודניקים- גם אם נראה לכם שקצת מכפכפים את הילד שלכם, אל תמהרו לרוץ ולהושיע אותו (קצת בדומה להתנהלות בין אחים)… תנו לו רגע ותחמיאו לו אחר כך על כמה הסתדר. אתם בסך הכל בחברה בה כולם רוצים בטובת ילדיכם, הרי ככה זה משפחה. מה שכן, תחליטו מהו קו אדום ואותו תאכפו, גם אם תצטרכו להעיר לילד שלא שלכם.

תיזמו מפגשים- אל תשבו בחיבוק ידיים ותתנו לזמן לעשות את שלו. תזמינו אליכם הביתה ותזמו הזדמנויות עבורכם ועבור הילדים שלכם. ממש כמו בתמונה המצורפת, בה היינו בטיול בני דודים משותף.

 

ובאשר לסבתא אסתר ודודה עדינה ז"ל, אני מקווה שאתן מסתכלות עלינו מאיפשהו ועדות לכל הטוב שיצרתן, הממשיך להתהוות.

אין תגובות

להעלאת תגובה