אילו סוגי סקרנות אנחנו מכירים? - Peachy - הנחיית הורים ייעוץ שינה
16569
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-16569,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,qode-theme-ver-13.1.2,qode-theme-bridge,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive,elementor-default,elementor-kit-17643

אילו סוגי סקרנות אנחנו מכירים?

אילו סוגי סקרנות אנחנו מכירים?

אז כבר כתבתי בעבר על החשיבות של הסקרנות בחינוך בגיל הרך. הפעם אני רוצה לכתוב לכם על סוגים שונים של סקרנות.

מחלקים סקרנות באופן גס לארבע סוגים (רק 3 רלוונטים לגיל הרך לכן אציג רק אותם):

סקרנות תפיסתית- היא סוג הסקרנות הבסיסית. היא משרתת את חקירת העולם הבסיסית שלנו בגיל הצעיר. היא יכולה מאוד להפתיע אותנו, משום שבדרך כלל היא שונה מאיך שאנחנו חושבים. למשל כשפעוט זורק ביצה על הרצפה יש שרשרת של התרחשויות די מפתיעות: הקליפה של הביצה נשברת, יש צליל של בקיעה ונפלט ממנה נוזל שחלקו צהוב. הנוזל ניתז בצורה מעניינת בסביבה. כל סגמנט כזה מייצר שלל ניצוצות והקשרים במוחו הקטן של ילדינו.

גם אנחנו היינו כאלה בעבר. כל דבר קטן היה לתופעה מרתקת ובתהליך ההתבגרות שלנו, זה נעלם. אני לא אשכח כשראיתי בפעם הראשונה של סרטון ההשקה של iphone1. סטיב ג'ובס עולה להסביר על המוצר (דקה 15, למי שרוצה לראות) ובפעם הראשונה שהוא עושה slide לתצוגה כמות מחיאות הכפיים וההתרגשות מהקהל היא עצומה. במשך אותה פרזנטציה, הוא מדגים את זה עוד מספר פעמים, אבל כמות ההתפעלות יורדת מפעם לפעם. אנשים מבוגרים מתרגלים מהר מאוד לדברים המופלאים של החיים (זאת חלק מהצרה של בני דור ה-Y).

מחיר הסקרנות

וגם בואו נודה בזה, אם הקטן שלנו ישבור לנו כל פעם ביצה על הרצפה, יהיה גבול לכמה נוכל להגיב ב: "וואי הוא כזה סקרן". העניין הוא שצריך למצוא את האמצע. לתת מקום לסקרנות של הילד מצד אחד, גם אם זה אומר שזה יעלה לנו במאמץ ומצד שני לא לתת לו לסכן את עצמו בשם הסכנה או להבליג להתנהגות לא הולמת (תקראו בהקשר הזה גם על איך זה להיות בלי נעליים). חשוב לזכור שאם באופן קונסיסטנטי הילד יבין שכאשר הוא מביע סקרנות, ההורה חש תסכול, זה ימעיט את אירועי הסקרנות שלו, ומזה כדאי להמנע.

סוג הסקרנות הבאה היא סקרנות אפיסטמית, אשר מתעוררת כשרוצים להבין משהו לעומק. היא שייכת לאנשים שיש להם אהבה לידע ורצון ללמוד דברים חדשים. היא עומדת בבסיס עולם המחקר שמקדם אותנו. בניגוד לסקרנות תפיסתית, היא נשארת קבועה בכל הגילאים. חשוב לעודד את הילדים שלנו לסקרנות מהסוג הזה, משום שבהרבה מובנים היא בסיס להתעניינות של הילד בלימודים עיוניים. לילדים בעלי סקרנות אפיסטמית קל יותר בבית הספר משום שהם מתעניינים יותר בחומר הנלמד ושואפים לדעת אותו, לא משום שיש מבחן, אלא לשם הידיעה. זאת מוטיבציה מאוד חזקה שכדאי שנתמוך בה. אני מציעה לעודד אותה על ידיפיתוח עולם ההעשרה של הילד. לשבת עם הילד על חוברות, אפשר גם עם חוברות של גדולים. אני נוהגת לשבת עם הילדות שלי מגיל צעיר עם עיתוני נשיונל ג'יאוגרפיק. אנחנו מעיינים בחוברת ומדברים על מה שאנחנו רואים, זה יכול להיות על חיות, מזג אויר, מדינות. אני מלווה הרבה פעמים את השיחות האלה בסרטונים מעניינים וזה עובד יפה.

הסקרנות הכוללנית, היא סקרנות יום יומית יותר. היא קשורה ברצון שלנו להפיג את השיעמום. למשל, זאת הסיבה שבגללה אנחנו בודקים את הטלפון שלנו לעיתים תכופות, או בודקים מדי פעם מתי ירדו מחירי הטיסות כדי לקבוע חופשה. את הסקרנות הזאת אנחנו יכולים לפגוש אצל הילדים שלנו כשהם מעוררים אותנו כדי לקבל תגובה ולאחר זמן קצר תגובה חוזרת. 

יש לומר שילדים עם ADHD זקוקים לעיתים תכופות יותר במענה לסקרנות הכוללנית. זה קשור למעגל הדופמין במוח שזקוק לתחזוק מהיר יותר מהרגיל.

רוצים לשמוע עוד על פעילויות שמעודדות סקרנות? כתבו לי: [email protected]

אין תגובות

Sorry, the comment form is closed at this time.