חשיבות של סקרנות אצל ילדים - Peachy - הנחיית הורים ייעוץ שינה
16430
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-16430,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,qode-theme-ver-13.1.2,qode-theme-bridge,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive,elementor-default,elementor-kit-17643

חשיבות של סקרנות אצל ילדים

חשיבות של סקרנות אצל ילדים

 

סקרנות אצל ילדים היא דבר מדהים להתבונן בו. אני לא אשכח את הפעם הראשונה שהבנות שלי גילו שיירת נמלים על האדמה. זאת היתה תגלית כזאת מדהימה מבחינתן שהן יכלו להתבונן בה שעות.

סקרנות היא מרכיב מכריע בחיים שלנו וכמובן שיש לה הסבר אבולוציוני. האדם הסקרן שרד משום שהיה ערני לסביבה שלו. הוא היה ערני לסכנה שיכולה להגיע, או שם לב איזה פטריה היא רעילה וכך לא נפגע.

אנחנו נולדים עם התכונה הזאת כאשר עד 50% ממנה נקבע על ידי הגנטיקה שלנו. ה- 50% הנותרים קשורים לסביבה: המקום שגדלת בו, הגירויים שבאמת במגע עמם וכן הלאה. אין אדם שהוא לא סקרן, זה עניין של עוצמה.

תנאי מקדים ליכולת של סקרנות להתקיים, היא שיש מענה לצרכים הבסיסיים של התינוק שלנו (אפשר לקרוא על קצה המזלג בפוסט הזה). זה קצת כמו הפרמידה של מאסלו, סקרנות לא יכולה להתקיים בלי מענה לצרכים הפיזיים וגם לתחושת ביטחון של התינוק.

אני במיוחד זוכרת ילדים מתקופת העבודה שלי עם ילדי אומנה שלא היו מאוד סקרנים משום שבעולמם הפנימי היו עסוקים עדין בצרכים הבסיסיים שלהם. הם הביעו יותר חשש וחרדה ולא התפנו מנטלית ורגשית לבחון את העולם סביבם.

למה זה חשוב?

תתפלאו לשמוע שסקרנות מנבאת אושר אצל אנשים. היא פועלת באופן ישיר על המוח ומייצרת מעגל תגמול שנותן אושר. כשאנחנו רואים על הילד שלנו את היווצרות סימן השאלה, אנחנו יכולים גם לראות את מבט הסיפוק ותחושת המסוגלות כשהוא מצליח להגיע לתשובה עצמו.

סקרנות גם מעודדת מאוד יצירתיות. היא אומנם לא התנאי היחיד ליצירתיות, אבל בהחלט מרכיב בכרחי.

יצירתיות היא תכונה מאוד חשובה בימינו. אנחנו יכולים לראות את זה בתחום החינוך וגם בתחום העבודה והקריירה. הדרישה לעובדים יצירתיים הופכת לגבוהה יותר ויותר.

מה מעניין פעוטות?

בתחילת החיים שלנו, מה שבעיקר מעניין אותנו, ברמה ההתפתחות אלה קשרים של סיבה ומסובב. למשל: זרקתי את החביתה של ארוחת הערב על הרצפה, מה יקרה עכשיו? ואז אמא מרימה את החביתה מהרצפה.

לכן אנחנו יכולים לראות שוב ושוב את הפעוט זורק אוכל על הרצפה, וזה יהיה ממקום של פיתוח הסקרנות. אלה שאלות לדוגמא שיכולות להיות מעניינות: איזה רעש יש לחביתה כאשר היא נופלת על הרצפה? איזה מרקם יש לחביתה אחרי שהיא נופלת? כמה מהר אמא מרימה מהרצפה את החביתה? איזה פרצוף היא עושה בזמן שהיא מרימה? וכן הלאה…

כך למעשה הפעוט שלנו לומד על עולמו.

במאמר מוסגר אני יכולה להגיד לכם שבשלב מסוים כשהילד גודל הוא מאבד חלק מהסקרנות הבסיסית הזאת שלו, כי הוא לומד להכיר את העולם וכבר פחות יעניין אותו איך נשמעת חביתה כשהיא פוגעת ברצפה. אבל זאת תכונה שחשוב מאוד לפתח אותה והיא חיונית לקיומנו.

עוד פוסטים קשורים בנושא-

בניית חוסן בגיל הרך

עיקרון האחרון ודי

איך נגדל ילדים עם ביטחון עצמי?

אין תגובות

Sorry, the comment form is closed at this time.