מפגש עם בעלי חיים בגיל הרך

15 יול מפגש עם בעלי חיים בגיל הרך

המפגש של בעלי החיים עם הילד בגיל הרך יכול להיות רב עוצמה. הבעיה שהחוויה לא תמיד טובה וזה עלול להשאר בתודעה של הילד. היום זה יום הנחשים הבינלאומי, מה שהזכיר לי שלא מזמן נתקלתי בתמונה של אלולה שלי עונדת נחש חי (?!) על הצוואר שלה והיא רק בת שלוש. חשבתי לעצמי האם זו תופעה שכיחה בקרב בני הגיל הרך?

יש את הילדים שגדלו לתוך מצב נתון שבעל חיים מתגורר אתם באותו הבית. ברוב המוחלט של המקרים זה יהפוך את הילד לסובלני יותר כלפי מפגש עם בעלי חיים אחרים, גם אם הוא רגיל לרות כלב והוא נפגש עם תוכי. ככה זה כשאתה נולד לתוך מצב נתון, אתה פשוט מקבל אותו ומתרגל אליו.

במקרה שלנו, להורים שלי יש כלב גדול (הכלב שבתמונה- ג'ק) ומשום שהיינו מגיעים לשם לעיתים קרובות, הן התרגלו לקרבה שלו. החיים לצד בעל חיים יכולה לתת הרבה ערך לילד. היא מלמדת על חמלה לאחר, על כך שבעלי חיים הגרים בסביבת בני אדם יכולים להיות חסרי אונים ולכן תלויים בבני אדם. היא מלמדת על האחריות שיש לנו בגידול בעלי חיים בצורה הוגנת וטובה.

לא כל ילד מסתדר עם בעלי חיים

מכירים את הסצינה של ילד מפוחד שנתקל בכלב ומגיב בצורה היסטרית. ברוב המקרים תגובת הילד תשען (איך לא?) על תגובת ההורה. אם אתם חושבים שכלבים הם מפחידים ואתם נמנעים מלעבור לידם, קל וחומר שתהיה את אותה בעיה לילדים שלכם. אבל זה המקרה הברור מאליו. יש מקרים שההורים מאוד נגעלים מבעלי חיים. נגעלים מנחשים, ג'וקים וכן- גם מחתולים. הילד לא בהכרח יבין את הדקות בין גועל לפחד ויגיב באחד מהשניים.

לפעמים הפחד מבעל החיים נשען על חוויה היסטורית בלתי נעימה שהילד חווה. המפגש עם בעלי חיים הוא חוויה רב חושית, מעורבים בה כמעט כל החושים שלנו ולכן היא מהווה בסיס טוב לזיכרון. נסו לדמיין ילד בן שנה שעובר לילד כלב. בגיל הזה הוא יכול להיות ממש בקו העין והגובה שלו. הילד רואה את הכלב מקרוב, אולי מריח אותו. נוגע בו ויש לו את מרקם הפרווה הייחודי לו. יכול להיות שהכלב נובח, אולי חושף שיניים וזה מבהיל את הפעוט שלנו. מהרגע הזה תלוי באיך נגיב באותה הסיטואציה, האם נרים אותו ונרחיק אותו בפתאומיות? אולי נרד לגובה של הפעוט והכלב ונתווך לו את הסיטואציה? כבר מניסוח השאלות, אתם מבינים לאיזה כיוון כדאי ללכת, נכון? כתבתי בעבר על פיתוח חוסן בגיל הרך ואני ממליצה לקרוא אותו גם בהקשר הזה.

הרבה פעמים הנושא של בעלי חיי בא יד ביד עם היגיינה. זה נכון שכשיש בעל חיים, חשוב לשמור על היגיינה בבית, אבל היא גם מחסנת (תרתי משמע) את הילד מהקפדה יתרה על ניקיון. מכניסה את הבית לאוירה יותר קלילה בקשר לליכלוך (כמו בפוסט שכתבתי על הורדת נעליים בגני שעשועים), דבר שהוא חשוב מאוד בגידול ילדים בימינו.