ללכת בלי נעליים - Peachy - הנחיית הורים ייעוץ שינה
16626
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-16626,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,qode-theme-ver-13.1.2,qode-theme-bridge,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive

ללכת בלי נעליים

ללכת בלי נעליים

השבוע היה יום "ללכת ללא נעליים". כמה פעמים נתקלתם בשאלה של הקטנים שלכם אם אפשר הוריד נעליים? זה יכול להיות בגינה, בבית ואצל חברים. אז נכון, כשאנחנו בבית אין דילמה. אבל אני פוגשת הרבה הורים שמאוד סולדים מהורדת נעליים במקומות שהם בחוץ. הרבה פעמים זה קשור בזה שהרגליים מתלכלכות, ולא רוצים שהילד יעלה אחר כך על הספה, או חלילה יכנס ככה למיטה. אני יודעת שאולי אני בדעת מיעוט, אבל אני אומרת- אז מה?

אני רוצה ללמד אתכם תרגיל פסיכולוגי מעניין. אגב, אני מציעה לכם לנסות אותו בכל פעם כשאתם נתקלים במצב שנדמה שהוא בלתי אפשרי. נסו לשאול את עצמכם: מה הדבר הכי גרוע שכבר יכול לקרות? זאת שאלה שמיד מכניסה לפרופורציות. למשל, מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות מזה שהילד יכנס למיטה עם רגליים מלוכלכות? התשובות האפשריות יהיו בערך כאלה: המיטה תהיה מלוכלכת, הילד לא יהיה נקי, לא יהיה לא נעים וכן הלאה… ואז אני רוצה לשאול אתכם שוב- אז מה?

הרבה מהתשובות שעניתם לעצמכם קשורות יותר בכם, בצרכים שלכם ובפחדים שלכם מאשר כל דבר אחר (כמו שאתם מלוכלכים, שאתם הורים לא מספיק טובים, שהילדים שלכם נראים מוזנח). אנחנו דור שמכור למה חושבים עליו ומרגע שיש לנו ילדים, אנחנו מתחילים לדאוג ממה חושבים עלינו דרך הילדים שלנו.

ומצד שני מה תרוויחו?

ללכת בלי נעליים זה דבר חשוב. כשתינוק- פעוט מתחיל ללכת, הוא חייב לחוש את הרצפה כדי לדעת איך הרגל צריכה להגיב למגע שלה. המרקמים שעל הרצפה גם חשובים, משום שהוא צריך ללמוד באיזה זווית צריך להניח את הרגל ובכמה כוח הוא צריך להשתמש בשביל לדחוף את הרצפה. אנחנו משתמשים בכף הרגל שלנו אחרת כשאנחנו הולכים על כביש, על חול, פרקט, שטיח, רצפת גומי (כמו שיש היום בגני שעשועים). החוויה של הליכה בחוץ רצופת ננו- רגעים של למידה וכשאנחנו מונעים מהילד אותה, אנחנו מצמצמים את מרחב ההתפתחות שלו.

בגילאים קצת יותר בוגרים (שנתיים וחצי ומעלה) יש חשיבות ללכת בלי נעליים משום שהיא משכללת את המוטוריקה הגסה של הרגל. לא יודעת מתי פעם אחרונה ניסיתם לטפס על מתקן בגן שעשועים, אבל ממש לא נוח לעשות את זה עם נעליים. לעומת זאת, רגל יחפה יכולה לתרגל הרבה פעולות חשובות של טיפוס ותפיסה של הרגל משטחים כמו סולם, מגלשה וכן הלאה.

גם ברמה ההיגיינית- היום ברור שפעוטות צריכים להיחשף לרמה מסוימת של לכלוך כדי לפתח את המערכת החיסונית שלהם. הרצון שלנו לגונן ולדאוג שהם יהיו נקיים כל הזמן הוא הצורך שלנו שלפעמים פוגע בילד. אני פוגשת אמהות שמקפידות על מקלחות לילדים שלהם בצורה נוקשת מדי. לא יקרה כלום לילד בן בשנה שלא התקלח יום. גם אם זה יום חם! אנחנו מורגלים להתקלח ולשמור על ריח טוב מתוך צורך חברתי הרבה יותר מאשר צורך רפואי. לא סתם התפתחה תעשייה שלמה על בסיס ניחוחות (דאודורנטים, קרם גוף ובשמים).

יש לנושא הזה גם פן חינוכי. אנחנו לא רוצים להגיד כל הזמן לא לילדים שלנו. כאן מדובר במשהו שיעשה טוב לילד ולכן כדאי להתיר אותו ברוב המקרים. ככה הילדים יוצאים מרוצים משום שהם שברו את השגרה וקבלו משהו שהם רצו. ההורים יכולים לתת הגבלות על דברים אחרים (למשל- אפשר להוריד נעליים, אבל אנחנו לא אוכלים בגינה גלידה), כשבינתיים הילדים בוחנים את גבולות הגוף שלהם, מתרגלים את המוטוריקה הגסה/ עדינה.

אין תגובות

להעלאת תגובה