איך תאמרו פחות "לא" לילדים - Peachy - הנחיית הורים ייעוץ שינה
16282
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-16282,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,qode-theme-ver-13.1.2,qode-theme-bridge,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive,elementor-default,elementor-kit-17643

איך תאמרו פחות "לא" לילדים

איך תאמרו פחות "לא" לילדים

אני בטוחה שזה קרה לכ-ו-ל-נ-ו במהלך תקופת החגים. העומס, הטירטור והשעות המרובות במחיצת הילדים- כל אלה גורמים לנו לומר את המילה "לא" לילדים שלנו.

אצלי זה הולך בערך ככה:

אמא אפשר הפתעה

לא… אממ אולי עוד מעט

*עוברות שתי דקות*

אמא תראי מה יש פה, אני רוצה כזה

לא עכשיו. אני חייבת לקפוץ רגע להחליף בחנות משהו ואז

אמא, אבל בא לי…

ממוש רק דקה

*ממשיכות בקניון, רואות עמדת ממתקים*

אמא אני רוצה הפתעה

לא אכלת צהריים עדין

אמא אני רוצה אורז ע-כשיו

היום לא אוכלים בחוץ…

מה קרה פה?

התחלתי במילה "אולי" ומרוב נידנודים עברתי ל"לא". אפשר לראות שבחלק מהמקרים, המילה "לא" נאמרה כמעט בהיסח הדעת. הסיטואציה הזאת תקפה להמון תחומים אחרים ורלוונטית להמון גילאים. אני זוכרת כשהבנות רק התחיל לזחול בכל מקום בבית. הייתי צריכה להגיד הרבה "אסור". "אסור להתקרב למחשב","אסור לגעת בחשמל".

העניין הוא שזה מייצר דינמיקה מאוד שלילית, מעייפת ומרחיקה עם הילדים. הם מבקשים, או מתנהגים בצורה מסוימת ואנחנו מגיבים בשלילה. ילדים רבים שאומרים להם יותר מדי "לא", או אסור מצמצמים את המרחב הדימיוני והפיזי שלהם. הם סקרנים פחות, בודקים פחות. לכן צוברים פחות התנסויות ולומדים פחות.

החוכמה היא ללמוד לייצר מרחב שבו נוכל להגיד כמה שפחות לא לילדים.

איך בונים מרחב כזה?

אז כמובן שאצל תינוקות מאוד קטנים, יש פחות בעיה. פשוט אפשר להזיז חפצים שאנחנו לא רוצים שיגעו בהם, או לשים אותם בלול, אם אנחנו רוצים שלא ילכו לשום מקום.

בגילאים יותר גדולים, כשמתחילים לפתח עצמאות, אפשר להחליט ללכת לג'ימבורי, או לייצר מרחב נטול הפרעות בתוך הבית (כמו שקורה הרבה פעמים במקרים של תאומים ושלישיות). אני זוכרת כשהבנות שלי הרבו לזחול בבית וחיפשתי פתרונות, ראיתי כל מני "פתרונות גידור" נחמדים שאפשר להציב בבית כדי לאפשר את חופשיות התנועה.

בגילאים שעניין הגבולות מתחיל להתגבש, כדאי מאוד להגיד "לא", רק כשזה ממש הכרחי ועבור דברים עקרוניים. אי אפשר להגיד "לא" להכל משום שאז האיסור מאבד את התוקף שלו (כתבת על הורות סמכותית בעבר, מציעה לקרוא באותו הקשר).

נסו לעשות ניסיון לילדים

במשך יום שלם אל תאמרו את המילה "לא" לילדים שלכם. זה לא דבר פשוט, כי התרגלנו להגיד את המילה הזאת כל כך הרבה (אפשר לראות אפילו בדוגמאת התמלול למעלה- בדקו כמה "לא" היה אפשר להשמיט בלי לפגוע ברעיון המרכזי של המשפט), שצריך ממש לשים לבד לא לגלגל את המילה קצרת ההברה הזאת בכזאת מהירות ושכיחות.

לילדים גדולים יותר, בערך מגיל שלוש (ובוודאי צפונה מגיל שלוש), אני מציעה לעשות תדריך קצר. אני עושה את זה ה-מון וזה עובד ממש. הכוונה בתדריך היא שכשאתם עומדים להכנס למרחב שיש בו הרבה גירויים, חפצים או כל דבר שיכול להוות בעיה/ סכנה עבור הילדים, אתם עושים תדריך קצר לאיך מתנהגים באותו מרחב. למשל, אני לא נוהגת להכנס עם בנותי לסופר. אבל, כשאני צריכה להכנס אתן לסופר אני מעמידה אותן בכניסה לסופר ואומרת להן:"עכשיו אנחנו עומדים להכנס לסופר, אמא צריכה לקנות חלב. אתן לא רצות בסופר, אתן עלולות להתקע במישהו או ללכת לאיבוד. אני מרשה לכן לבחור פריט אחד שאמא תקנה, כל עוד אתן מגיעות להסכמה עם אמא לגבי מה קונים".

וגם- לא תמיד רק אנחנו, האמהות, צריכות לשבור את הראש מה לעשות עם הילדים גם אבות צריכים.

אין תגובות

Sorry, the comment form is closed at this time.