מה הקשר בין חוסן לזיכרון? - Peachy - הנחיית הורים ייעוץ שינה
16958
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-16958,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,no_animation_on_touch,qode-theme-ver-13.1.2,qode-theme-bridge,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive

מה הקשר בין חוסן לזיכרון?

מה הקשר בין חוסן לזיכרון?

כתבתי כבר על נושא הזיכרון בעבר. זיכרון משחק תפקיד חשוב בתפיסה שלנו את העולם, בהרכבת תחושת הסובייקט שלנו ובבניית חוסן אצל בני אדם.

בהרצאה ששמעתי של דניאל כהנמאן הוא מדבר על הפרדה כמעט מוחלטת בין העצמי החווה, לבין העצמי הזוכר. לכאורה, אדם החווה חוויה קשה, אמור לזכור אותה ככזאת. אך מתברר כי לא כך הדבר.

כהנמאן מציג שני גרפים של שני נבדקים. שניהם עברו בדיקה רפואית פולשנית מאוד. כשברור לפי הגרפים שאחד מהם סבל יותר והשני הרבה פחות. אולם כשבדקו את זיכרון החוויה לאחר תקופה, גילו כי דווקא הזיכרון של הנבדק שסבל פחות, היה זיכרון של קשה יותר.

הוא מציג את פונקצית הזיכרון כיישות שמספרת סיפורים. הסיפורים הם "מבוססים על סיפור אמיתי", אבל יוכפפו לסכמות שלנו. בכל פעם שזיכרון נשלף הוא עובר עריכה שתואמת לסכמה שבה אנו מחזיקים. הסכמה מייצגת את העמדות, המחשבות וערכי הליבה שלנו. לכן כאשר נשלף הזיכרון, פרטים אחדים נעלמים ואחרים מתווספים עד כי הזיכרון בו אנו מחזיקים אינו דומה לחווית המקור.

כהורים, אנחנו אחרים על איזה סיפור הילד יספר לעצמו. האם הוא מספר לעצמו שהוא נפל והרצפה רעה, או שהוא נפל כי הוא רץ במקום שלא מתאים לריצה. או' אם להשתמש בדוגמא יותר מעודכנת מהאירועים הביטחוניים האחרונים, איך עונים לשאלה: למה אנחנו רצים לממ"ד?

איך אנחנו משמרים זיכרון? 

בפעם הראשונה שקראתי את ספרי הארי פוטר, נדהמתי מתיאור של דמבלדור מכוון את השרביט לרכה שלו ומושך משם לאט, לאט זיכרון בדמות חוט דק וכסוף רק כדי לשמר אותו בתוך בריכת בדולח. אותו זיכרון היה נשמר באופן הכי קרוב למציאות ודמבלדור היה יכול לקפוץ לבריכה מתי שרצה כדי לצפות בו שוב.

המחשבה על האפשרות לשמר זיכרון נקי, ככה בלי ששום דבר ישבש או יפריע היתה בעיני אדירה. 

ובכל זאת כשהמוח שלנו משמר זיכרון הוא עובר תהליך דרך הנוירונים. כל זיכרון נשמר כל ידי רשת אחרת של נוירונים, הנקראת "עקבת זיכרון". ככל שהאירוע כלל מעורבות רחבה יותר של חושים ורגשות עקבת הזיכרון תהיה חזקה יותר והזיכרון יוכל להשלף בעוצמה.

מה קורה במקרים של חווית טראומה?

תהליך גיבוש הזיכרון אורך זמן. מחקרים מתחום הפסיכולוגיה על הפרעות דחק פוסט טראומטיות חשפו כי הזמן הקרוב לאירוע הוא קריטי לגיבוש זיכרון. לכן, התערבות בתהליכים המוחיים המתרחשים במהלך פרק זמן זה עשויה להשפיע על עקבת הזיכרון שתיווצר. כתבתי בעבר על החוויה שבתי עברה כשקפצה לבריכה בלי שיהיו לה מצופים ועל ההתערבות שלי לאחר המקרה. 

בגיל הרך יש משמעות מכרעת לתגובה של ההורה בסיטואציות של סכנה. במקרים אלו יש עלייה בהורמוני דחק כמו אדרנלין, מה שמעלה את חיזוק עקבת הזיכרון שתיווצר בעקבות האירוע. אנחנו אלו שאחראים לאיז סיפור הילד שלנו יספר על מה שקרה כשנשמעה האזעקה (גם בגילאים צעירים מאוד) ולכן אנו אחראים על בניית החוסן הרגשי של ילדינו מגיל צעיר.

שלושה טיפים מכובע מנחת ההורים שלי:

  1. חשוב מאוד המודלינג בסיטואציות כאלה. אם תשדרו חרדה והיסטריה, זה מה שיעבור הלאה.
  2. שמירה על שיגרת יום- עד כמה שאפשר. להמשיך את היום כמה שיותר רגיל, לשמור על סדר בארוחות ש היום.
  3. נסו לשלב פעילות גופנית מורידת מתח. זה הזמן להשתדל להיות ילדים כמו הילדים למענם.
אין תגובות

להעלאת תגובה