למה אתם מגזימים עם ההגיינה?

03 מאי למה אתם מגזימים עם ההגיינה?

המחשבה על זה שהורים מגזימים עם ההגיינה נמצאת אצלי כבר המון זמן.

רק כדי לסבר לכם את האוזן- הפוסט הזה יושב אצלי בתיקיית הטיוטות מיוני 2019… טרום עידן הקורונה.

אני מציינת את זה כדי שכקוראים תקבלו קצת פרספקטיבה באשר לכמה אני רצינית וכמה זמן זה מעסיק אותי.

אז אני פשוט אומר כבר עכשיו את הבוטום ליין-

אתם מקפידים מדי על הגיינה- תרגעו.

אם המשפט הזה עזר לכם, אתם יכולים לנטוש את המשך הפוסט ולהסתפק בזה.

רוצים להבין למה? הנה זה בא:

מגזימים עם ההגיינה- מקרה לדוגמא

הסצנה מוכרת, אבא קונה לבנו כדור גלידה ענק. הם מתיישבים בחוץ בחום של יולי והאבא מתחיל

לכוון את הילד מאיזה כיוון כדאי לו ללקק את הגלידה לפני שהיא נוזלת.

בשלב מסוים זה מרגיש כמו איזה ספורט מוזר שהילד כמובן נידון להכשל בו.

במקרה טוב, לא יהיו הערות על צורת האכילה אבל במקרה לא טוב יהיה שם:

"תראה איך אתה אוכל?"

"למה אתה לא מקשיב?"

"רק אל תטפטף על החולצה- בסדר?"

החלק האהוב עלי הוא טקס מקלחת המגבונים שמסכם את כל הטוב הזה כמובן.

וזו רק דוגמא. יש את הבית שאי אפשר להכנס אליו עם נעליים,

יש את האמא שמסכימה לאכול אוכל מתפורר רק במרפסת, את הגן שאסור בו חול כי זה מלכלך וכן הלאה והלאה.

דיסקליימר

חשוב לחנך להגיינה, להסביר מה עומד מאחוריה, להראות שגם אתם מקפידים לשטוף ידיים.

אבל שימו לב לעוצמות ולתדר שבו אנו מדברים.

יש הבדל בין הורה שמפגין anxiety לבין הורה שמתייחס לנושא ההגיינה כאל life skill.

האם הניקיון חשוב לכם כי אתם רוצים ילד נקי ואסטתי כי זה מאיר אתכם באור מחמיא וחוסך מכם אחרי זה ניקיונות.

או שיש כאן באמת חשיבות בריאותית שקשורה בלימוד של כלים של הילד שלכם?

זה תמיד מזכיר לי את הסרט Bubble Boy– סאטירה קומית על ילד שגדל כל חייו בבועה.

ההורים שלו סיפרו לו שהוא אלרגי לכל דבר בסביבה שלו, וכך הוא גדל בתוך בועה (ליטרלי) כל חייו,

מוגן מכל סכנה וגם…. מכל חוייה.

הקפדה על הגיינה מוגזמת שהופכת לעיסוק מרכזי, מסיתה את תשומת הלב של הילד מדברים אחרים,

מהם הוא יכול ללמוד, לפתח חוסן ולהסתקרן. 

מגזימים עם הגיינה- הנה כמה טיפים

הדבר הראשון שאתם צריכים לבדוק עם עצמכם הוא עד כמה אתם מגזימים בסקאלה.

מה מפריע לכם, כשילד אוכל גבינה ומתלכלכך, כהוא מוריד נעליים בגן שעשועים? כשהוא שותה מבקבוק של ילד

אחר?

אחרי שאתם מבינים איפה אתם עומדים, נסו לבסס אזור אחד שבו אתם מסכימים שהילד יעשה מה שהוא רוצה.

זה יכול להיות לרוץ במזרקות, לשחק בחול, לאכול לבד מעדן ולהתפלש בו.

באותו אזור שהגדרתם- תנו לילד לעשות מה שהוא רוצה… אל תגבילו אותו ואל תעירו לו.

בדקו אח"כ, איך אתם מרגישים ואיך מרגיש הילד.

נסו לדאוג שאותו מרחב שהגדרתם יהיה עקבי ושמור ולנוהל הזה.

 

לא הסתדרתם- מוזמנים לפנות אלי!