הטעות של מטפלים בהדרכת הורים - Peachy - הנחיית הורים ייעוץ שינה
17503
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-17503,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,qode-theme-ver-13.1.2,qode-theme-bridge,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive,elementor-default,elementor-kit-17643

הטעות של מטפלים בהדרכת הורים

mistake

הטעות של מטפלים בהדרכת הורים

בהדרכת הורים יש תמיד את המעמד הלא נעים הזה. ההורים מגיעים לקבל עזרה

ממישהו חיצוני שבקושי מכיר את הילד כי הם מתקשים.

מעבר לכך שזו עמדה שלא נעים להיות בה. אי אפשר לנטרל את האלמנט השיפוטי שנמצא בה.

מגיע מטפל, איש מקצוע שבא לבחון את פרוייקט חייהם של ההורים ולמצוא את הלוקה בו.

לא רק זאת, אלא שהוא אמור "לתקן" את ההתנהגות הלקויה ולהפוך את התא המשפחתי לטוב יותר.

העידן הפסיכולוגי

אנחנו חיים במן תקופה שלכל דבר יש משמעות פסיכולוגית (סיגר מישהו?).

אנחנו חולים במחלה שנקראת אובר מודעות כרונית.

ההתנהגות הטבעית והאקראית כמעט ונעלמה.

הרבה פעמים מההתנהגות הטבעית יכולה להתפלק התנהגת או מסר שהוא לא פוליטקלי קורקט.

מכאן אנחנו עושים ילדים והולכים על קצות האצבעות כדי לא "לדפוק" אותם.

שלא ייצאו שרוטים, שלא ילך אתם לכל החיים אחר כך.

ילד שרוט הוא ילד עם משמעות

בואו ניקח אויר!

שריטות הן חלק מהחיים והן מעצבות אותנו להיות מי שאנחנו.

לכולנו יש התמודדויות והן הרבה פעמים מכניסות משמעות לחיים, עוזרות לנו להיות צנועים ולהבין

שזה חלק מהמסע שלנו בעולם. תיקון.mistake

אז תעשו לי טובה, אל תמהרו "לתקן" כל דבר.

דרך אגב- דווקא מהמקום של יתר ההשתדלות והרצון לשלמות נולדות הבעיות הכי קשות של ילדים היום:

שיעמום יתר, הימנעות, תחושת חוסר סיפוק כרונית, התמכרויות, אדישות…

אחריות המטפלים בהדרכת הורים

הרבה מטפלים מגיעים להדרכת הורים עם גישה שיפוטית ומרגישים שהם האוטוריטה הבלעדית לטיפול בילד.

לא פלא שהרבה הורים, מודרכים, לא ממשיכים בהדרכות-

כמה אפשר לשאת את חווית הכישלון ללא איזון מהצד השני.

אנחנו מדי מתייחסים לכך שהילד צריך להיות במרכז החוויה האנושית ואין זה כך עבור הרבה אנשים.

יש מין תחושה של פאטאליות כזאת שחייבים להיות שם עם הילדים, תמיד עם אותה כמות של אנרגיות וסבלנות.

שהורים צריכים להיות מסורים, חמים, רגישים, לא שיפוטיים, חסרי דרישות ומכילים בכל מצב.

ולעיתים ,כמטפלים, אנחנו שוכחים שלפעמים אין מצב.

בואו נשתדל יותר לראות את המבט שלהם כשהם מתיישבים בכורסאת המטופל.

הוא כאוב ומלא רגשות מעורבים של בושה, חרדה, חוסר אונים, ייאוש ותסכול.

ומדי פעם להגיד בהדרכת הורים- הכל בסדר… עכשיו אתם כאן ובואו נראה איך עושים שיהיה לכם יותר קל.

זה רק נראה שלכולם קל. זה רק הפילטר של המוח, או של האינסגרם שגורם

להכל להראות כל כך יפה ופסטורלי.

הילד שלכם הוא לא רק סרבן/ מתפרץ/ אוטיסט/ נכה…

הוא גם כל הדברים הנפלאים שהוא וחשוב שתזכרו שגם החלק הזה בזכותכם.

לפעמים נדמה כאילו רק צד אחד של המטבע הוא הבולט.

אבל זה לא באמת ככה.

עוד בנושאים דומים:

איך לגדל ילדים אופטימים

למה סבל עדיף מאושר אצל ילדים

בניית חוסן בגיל הרך

אין תגובות

Sorry, the comment form is closed at this time.