השראה לשינה

09 ספט השראה לשינה

מן הסתם אני נפגשת בהרבה הורים (בעיקר אמהות) שרוצות לדעת מה הסוד להרדמת התינוק ונראה לי שהשראה לשינה הוא אחד מהם.

האמת- שינה של תינוק היא תוצאה של לא מעט משתנים.

על הרבה מהם כבר כתבתי כאן: פרה- סימפטטיות, אוירה לשינה, תצפיות, הרדמה מאוחרת, מדרגות שינה

אבל בעיני הכל מתחיל בהשראה לשינה.

לפעמים כל מה שהתינוק צריך זה שההורה יתן לו את ההשראה לשינה, את הסימן שזה הזמן להרדם.

ההשראה היא כמו מה שמתניע את תהליך ההרדמות אצל התינוק.

בדמיון שלי, היא כאילו מה שמאפשרת להורמוני השינה להתחיל לפמפם בגוף התינוק.

אצל גיל, הבן שלי, אני ממש רואה איך ההשראה לשינה מכניסה אותו למוד מנומנם.

העיניים שלו נהיות כבדות, הוא מתחיל להתכנס ולהתכרבל לשינה, מנסה למצוא את התנוחה המושלמת בשבילו.

וזה מוכיח את עצמו…

אנחנו לקראת כמעט סוף הקיץ והיו לנו המון פעילויות חוץ שבדקתי דרכן את ההשראה לשינה וזה פשוט עובד.

לאורך הקיץ התנסתי בהרדמה בפארק מים, מוזיאון, טיול רגלי וזה תמיד עבד.

אל תוותרו על הרדמה מחוץ לבית, גם אם קשה יותר להרדים.

קודם כל כי תינוק צריך לישון, לא משנה איפה אנחנו נמצאים ומשום שכך הוא לומד להרדים את עצמו בכל מני מצבים.

הוא מאמן את שריר ההסתגלות שלו- וזה לא רק מסר פיזיולוגי חשוב, אלא גם חינוכי.

איך תדעו שהשגתם השראה לשינה

ההשראה לשינה אצל גיל, למשל, מתחילה בנידנוד על הידיים (כרגע בן 7 חודשים).

הנידנוד הוא נידנוד קל בליווי של טפיחות על החלק התחתון של הגב (כמעט בטוסיק),

תוך כדי זה שאני אומרת לו שששש… שששש…

תוך כדי נידנוד אני מתהלכת בתוך החדר (חדר קטן), מצד לצד.

כשהרדמה מתרחשת בבית, אני לוקחת אותו לחדר בו הוא ישן לילה.

ככה הוא מכיר את הסביבה ורגיל אליה.

מכיוון והוא רגיש לאור, אני משתדלת להחשיך את החדר.

אני שמה לו מוצץ שהוא אוהב ונותנת לו חיתול ביד (הוא אוהב למולל תוך כדי הרדמות).

כבר אחרי דקה (על השעון), אני רואה ומרגישה את הגוף שלו נהיה כבר בידיים שלי.

אם הוא מאוד עייף הוא מגלגל עיניים ואפשר לראות בבירור שהעפעפיים שלו כבדות.

אם הוא עייף מדי- העיניים שלו פקוחות מאוד בבהייה.

במצב כזה, אני קצת מלטפת אותו ליד העיניים או מעבירה את החיתול באיזור,

כדי לנטרל את "הנעילה" של העפעפיים. זה עוזר מאוד.

בשלב הזה (נקראה גם אקטיבציה), אני מניחה אותו במיטה ואז יכולים לקרות 3 תרחישים:

1. הוא נכנס לשינה
2. הוא מתעורר, מדבר עם עצמו ונרדם (זה שלב שהרבה פעמים הורים נכנסים לחדר כדי להרים וזו טעות מרה!)
3. הוא משמיע קול שמגייס אותי- קול מגייס הוא קול שגיל משמיע והוא יודע שאנו נגיע בעקבותיו. הוא יכול להיות בכי, אבל לאו דווקא.

שימו לב- השראה לשינה אינה משמעה הרדמה מלאה, אלא יותר כמו הקיק הראשוני להרדמות.

מה עושים בתנאי שטח

הטריק בתנאי שטח הוא לנסות לתת השראה כמה שיותר קרובה למצב הרגיל בו התינוק נרדם.

במקרה שלי, אני לוקחת אותו על הידיים ועושה אותו דבר, מרימה— מנדנדת— טופחת— משמיעה ששש

אבל מכיוון שלגיל יש רגישות לאור למשל, אני אנסה כמה שיותר להחשיך לו את האיזור,

זה אומר למשל לנסות לעמוד בצל, או אפילו להכנס איתו מתחת לשמיכה שעושה חושך יחסי.

אם אני בבית זר, זה יהיה להכנס לחדר חשוך יותר.

צריך למצוא את ההכי קרוב ל-.

אומנם יקח קצת יותר זמן להרדים והשינה פחות איכותית, אבל היא חשובה לא פחות!

טיפים אחרונים

במקומות שאני לא מוצאת את עצמי מבחינת הרדמה, אין צל, יש רעש והמקום הוא המוני.

אני הולכת על בטוח- שמה את גיל במנשא ומרדימה אותו כאשר הגוף שלו פונה לגוף שלי.

זה תמיד עובד, לא משנה מה קורה מסביב.

הגוף שלי, הנשימות ואפילו הדופק שהוא שומע מהגוף שלי משרה עליו אוירה של ביטחון וקרבה.

ביטחון וקרבה- שני מרכיבים שתמיד עוזרים בתהליך ההרדמות משום שמפעילים את האוקסיטוצין הלא הוא

הורמון האהבה.

 

נתתם השראה? קבלתם השראה?

ספרו לי!

עכשיו גם בקבוצת הפייסבוק