לשחק עם הילדים

22 יול לשחק עם הילדים

משחקים הם דבר חשוב מאוד להתפתחות הילדים. זה אולי ישמע קצת מצחיק, אבל לשחק עם ילד זה אחד התפקידים החשובים ביותר שיש להורה.

משחק קשור כמעט לכל תחום התפתחותי, החל מההתפתחות המוטורית שלו ועד להתפתחות הרגשית.

בגילאים המוקדמים, המשחק נוגע להפעלת חושי הגוף. אנחנו רוצים ללמד את התינוק על המרחב שבו הוא נמצא

ועל התנועה שלו בתוך המרחב.

אומרים לנו תמיד להניח צעצועים לא קרוב מדי, כדי לאתגר את התזוזה של התינוק.

בעזרת הגירוי והסקרנות ממנו, התינוק לומד להתהפך, לזחול ולשבת.

אבל עידוד המוטוריקה היא רק תשובה חלקית לסיפור של המשחק.

התינוק מסתכל עלינו, לומד את הבעות הפנים שלנו. לומד לחייך אלינו כשאנחנו מחייכים ולסמן לנו כשהם עייפים.

אולי הדבר החשוב ביותר במשחק בגיל הזה (ובעצם בכל גיל) זה חיזוק הקשר ההורי.

כמות האוקסיטוצין שמופרשת בזמן משחק היא גבוהה ומלמדת על הסנכרון בין הילד להורה שמוביל להנאה מרובה.

בגילאים קצת יותר מבוגרים (נניח 4 והלאה) אפשר לייצר משחקים יותר מורכבים.

משחקים שמשלבים דמיון, הכוללים תחפושות ומוטיבים של השלכה רגשית כלפי הדמויות.

אלה גילאים שילדים משחקים המון בגן באמא ואבא ויוצקים לשם הרבה תוכן רגשי.

אפשר ללמוד הרבה על ההזדהות הרגשית של הילד, האם מזדהה יותר עם תפקיד הורי מסוים למשל.

אבל גם- מה קורה אם תמיד הוא משחק את הילד ולא מתאפשר לו לשנות תפקיד במשחק.

זה גיל שבו לומדים יותר על אמפתיה, יכולת דחיית סיפוקים, כוחניות בין ילדים…

בשלב הזה משחק יכול מאוד להיות כלי עזר בפיתוח השפה,

בביטוי של עולמו של הילד ומה מעסיק אותו. לכן כדאי לשחק במשחקים שמשלבים הרבה מלל בתוכם.

אפשר לקחת את המשחק צעד אחד קדימה ולמשחק כמעט כל דבר שהייתם רוצים להקנות.

גם פעולות יום יום- יומיות כמו כניסה למקלחת (בוא נראה אם תצליח לקפוץ על רגל אחת עד למקלחת).

אבל גם לימוד של שפה (אני הפכתי כרטיסיות באנגלית עם תמונות למשחק זיכרון) וחשיבה על פתרון בעיות.

אני פוגשת הרבה הורים שבשלב מסוים עם הילדים שלהם הופכים להיות נוקשים

כי הם מרגישים ש"הילד כבר גדול מדי"…

אני לא יודעת מה אתכם, אצלי בבית מספיק שמישהו מציע לשחק קאטאן- מיד קופצים על המציאה.

עד היום משחק נחשב לזמן איכות מיוחד אם ההורים מצטרפים (במיוחד אם אבא מצטרף).