למה סבל עדיף על אושר אצל ילדים? - Peachy - הנחיית הורים ייעוץ שינה
17221
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-17221,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,qode-theme-ver-13.1.2,qode-theme-bridge,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive

למה סבל עדיף על אושר אצל ילדים?

למה סבל עדיף על אושר אצל ילדים?

הרעיון של ילדים סובלים נראה לנו כטאבו, אבל ד"ר שמעון אזולאי (חוקר בתחום משמעות) טוען שאין שום דבר רע בכך שילדים יסבלו קצת. עוד בתקופה שקורונה נראתה כמו תסריט הוליוודי ולא מציאות חיים, נכחתי בהרצאה שלו בנושא ויצאתי עם כמה תובנות.

הפרה-דיספוזיציה שלנו כהורים היא שהילד שלנו צריך תמיד להיות שמח ומאושר. תשאלו היום את עצמכם, מה אתם רוצים בשביל הילד שלכם ואושר יהיה בטוח בטופ 5 שלכם.

מהו אושר? 

לא אתיימר להציג כאן את כל הגדרות האושר הקיימות, משום שהן רבות וענפות. לפי אזולאי אושר הוא "איך העולם משפיע עלי". והעולם, הוא הפכפך ובלתי צפוי. יום אחד אתה יכול להיות בחופשה בחו"ל וביום השני- נו… טוב, קורונה כבר אמרנו?

לדבריו אושר אמיתי זה כאשר העולם מהדהד לנו בחזרה את החותם שהטבענו בו. 

קחו למשל את הניסוי של דן אריאלי: 

הוא חילק סטודנטים לשתי קבוצות. משתתף מהקבוצה הראשונה נכנס לחדר והתבקש למלא דף עבודה. עבור מילוי הדף הוא קיבל דולר וחצי. כאשר סיים, העביר את הדף לחוקר אשר גרס אותו. לאחר מכן, הציע החוקר למשתתף דף נוסף. בקבוצה השניה ההתנהלות היתה דומה, רק שלא גרסו את הדף של המשתתף.

איזה קבוצה לדעתכם מלאה יותר דפים? הקבוצה השניה כמובן.

ילדים זקוקים למשמעות יותר מאושר

התודעה האנושית זקוקה למשמעות. חיזוקים חיצוניים, כמו הדולר וחצי מהניסוי שהזכרתי, הם לא מספיק טובים בשבילנו. חשוב לנו שמה שאנחנו עושים יהיה משמעותי. ברגע שהחוקר גרס את דף העבודה, המוטיבציה של המשתתפים ירדה. 

את רוב ההצלחות והניצחונות המתוקים שלנו השגנו בדם יזע ודמעות. הסבל והמאמץ שהשקענו בסוף מתגלמים בתוך הישג שהוא בעל משמעות. ילדים שמונעים מהם סבל (וכן, ד"ר אזולאי מתעקש על סבל בסמנטיקה שלו) באופן סיסטמטי, הם ילדים שכל קושי קל ישבור אותם.

ההבטחה לילדים שלנו שתמיד יהיו מאושרים היא שקרית, משום שאינה מציאותית. הורה ששם את עצמו כאחראי על האושר של ילדו, למעשה, משאיר אותו בעמדת נוחות, המונעת נטיל סיכונים ופיתוח חוסן.

התכונה הזאת,היא המשך ישיר לתרבות הפינוק המוגזמת של הורים בימינו. 

בהקשר אישי, אשתף אתכם כי בחנוכה האחרון לקחנו פעם ראשונה את הילדות לפסטיגל. מצאנו כרטיסים מעולים, שורה ראשונה והמופע היה נחמד. בסוף המופע, אבא שלהן הציע בהתלהבות שניקח אותן מאחורי הקלעים כדי לראות את המשתתפים. משהו בבטן שלי זז, זה היה רע. הרגשתי עם זה לא בנוח. 

אם הבנות שלי יפגשו כבר בגיל 4 עם הצעירים המפורסמים הללו, מה יהיה אתן בגיל 5? ובגיל 12? 

מה הערך בפגישה כזו בגיל כל כך צעיר?

על כך ד"ר אזולאי אומר כי הורים הופכים להיות ספקי האושר הבלעדיים של הילדים. אנחנו עסוקים באופן אובססיבי בדבר הבא שיהפוך אותם למאושרים. 

טיפים

  1. קודם כל העבודה האמיתית צריכה להיות עלינו. אנחנו מגוננים מדי ולא מאפשרים לילדים לעשות טעויות, לקום וליפול. הכי מצחיק שזה בא ממקום פרפקציוניסטי, כי אנחנו רוצים להיות הכי טובים. אז כלל מפתח הוא: הכי טובים אינו אומר הכי מגוננים!
  2. המעבר המחשבתי החשוב הנוסף שעלינו לעשות הוא מהמחשבה שאנחנו צריכים לעשות את הילדים למאושרים, למשמעותיים. אם להיות קצת יותר פשטנית, במקום לקנות להם בגדים בקניון, לתת להם לעזור בקיפול בגדים שיצאו מכביסה.
  3. המשמעות הגבוהה ביותר היא כאשר ילד מרגיש שהטביע חותם כלשהו על הסביבה שלו. ככל שניטיב ליצור הזדמנויות עבורו בהם הוא יכול הטביע חותם- כך נגדיל עבורו את האושר. לצורך זה נדרשת השקעה בהכרות מעמיקה עם ילדיכם, לראות מה חשוב לו ואיפה כדאי שיהיה משמעותי.

 

זיכרו- ילדים ירצו להיות משמעותיים גם במחיר של מציאת משמעות במקומות אחרים שיהיו פחות לגיטימים. לכן עדיף שנלמד לייצר זאת עבורם מבית.

2 Comments

להעלאת תגובה