הורות ברכות

12 מאי הורות ברכות

אף אחד לא יאשים אותי בהורות רכה מדי ולכן חשבתי להקדיש את הפוסט הבא לכל מני רגעים שעדיפה הורות רכה מאשר סמכותית ואסרטיבית.

כשאני חושבת על הורות רכה, תמיד עולה לי בדימיון הסרט "העזרה".

בסרט מסופר על הגזענות הקשה כלפי נשים כהות עור, אשר שמשו כעוזרות בבתים של אנשים לבנים בסביבות שנות ה- 60 באחת ממדינות הדרום שבארה"ב.

בסרט מודגשת הגזענות בעיקר מצד האמהות שהיו עקרות בית ואחראיות על המטפלות השחורות. 

אין בסרט אלימות, או משהו כזה, אבל עדין הוא היה לי קשה לצפיה משום הצביעות הגדולה שבו.

אותן עוזרות בית שבין כל המטלות הקשות שהיו עושות, גם גידלו את הילדים של העריצים הלבנים.

הן זכו ליחס מחפיר מהמעסיקות שלהן וחוו מהן השפלות נוראיות, בעוד הן היו צריכות לטפל בילדים שלהן ברוך שבו צריך להתנהג עם ילדים.

המטפלות, מצידן, היו מגדלות ילדים פריבילגים שבסופו של דבר הפכו להיות המעסיקים שלהם שהתייחסו אליהם באופן גרוע. האמהות כלל לא שימשו כדמות אמהית אלא יותר בתפקידי פיקוח על תפעול ותפקוד הבית.

הסצינה הכי זכורה לי משם היא הסצינה שבה ילדה בת כשלוש עושה את צרכיה בחצר ואמה מגיע כדי ללמד אותה לקח באמצעות מכות ישבן.

המטפלת שלה עומדת מהצד מזועזעת, מתבוננת במתרחש ולאחר מכן מנסה להרגיע את הילדה באמצעות טקס קצר וקבוע שהיה להן (צירפתי את הסרטון שהכי ממחיש את החוויה מסרט).

אז מהי בעצם רכות?

מי שמכיר אותי ואת הבלוג, יודע שאני בעד הורות סמכותית.

ברור שבכל הורות נורמטיבית יש רגעי רכות במהלך היום עם הילדים: כשהם מגיעים מהגן, בבוקר כשהם מתעוררים והם עדין ישנונים.

אבל אני לא מכוונת לרגעים שבהם הרכות היא מתבקשת. אלא לרכות שבאה לידי ביטוי דווקא ברגעים שהכי קשה לנו.

למשל כשהילד שלנו עושה בדיוק את הדבר ממנו חששתם- לשפוך כוס יין על המפה היפה באמצע ערב חג פסח.

תגובה רכה תפתיע את הילד שמצפה לתגובה כעוסה או תקיפה.

ההפתעה הזאת מייצרת את האפשרות לילד להתבונן לתוך עצמו ולנסות להבין בצורה קצת יותר אובייקטיבית מה עשה לא בסדר.

לפעמים הכעס של ההורה מצמית את הילד וגורם לו להבין שנעשה משהו לא בסדר רק באופן חיצוני.

ברגע שהתגובה של ההורה היא רכה ומכילה, הילד פנוי מחשבתית ורגשית לנסות להבין מה קרה וללמוד מזה למידה משמעותית.

רכות גם בזמן השינה

שינה יכולה להיות זמן מאוד אינטנסיבי שמלא באוירה של תסכול, כי הרבה דברים צריכים להתנקז לרגע אחד.

יש לנו האכלות, מקלחות, צחצוח שיניים ועוד כל מני פעולות מקדימות לשינה. לפעמים אנחנו נהיה נמהרים,

כי נרצה לזרז את הילד וכל זה יכול להוביל לאוירה בהילוך גבטה.

הילד לא תמיד קשוב ולפעמם נמצא בעייפות יתר ואז מתנהג בצורה אחרת לגמרה מבדרך כלל.

למרות הקושי, אני מציעה לגייס את הורות הרכה שיש בכם ולהגיב ממקום כזה.

 

מה שמאוד יעזור לכם להתרכך הוא טקס טוב שתואם את אוירת הרכות.

לצורך זה, אני ממש ממליצה לקרוא על טקס שינה- מורה נבוכים והפוסט המשלים שלו על הצעות לטקס שינה בחתך גיל.