הדרכת הורים- התמודדות עם תנאי חוסר ודאות

20 מרץ הדרכת הורים- התמודדות עם תנאי חוסר ודאות

הפעם אני רוצה לכתוב על הדרכת הורים בתנאי חוסר ודאות. אני מנסה לעשות ניסוי עם עצמי ולא לכתוב על קורונה, כי שבעתי מהמילה. כך שאני מאתגרת את עצמי לא להשתמש יותר במילה הזאת כל שאר הפוסט הזה. מה אתם אומרים, אני אצליח?

כשאנחנו מדברים על חוסר ודאות אנחנו מדברים על תנאים בהם כל חוקי המשחק שהכרנו עד היום השתנו. חוקי המשחק יכולים להיות קשורים בנושא של גמילה, מעבר מלול למיטת ומעבר, או לשינויים גדולים ומשמעותיים יותר כמו בערך מה שאנחנו חווים בכמה שבועות האחרונים.

חוסר ודאות, הוא מקור להתעוררות של רגשות קשים כמו, דיכאון, חרדה חוסר אונים. הוא מתקשר לתחושת החוסר שליטה שעלול לנהל אותנו. כיצורים אנושיים, אנחנו אוהבים להרגיש שיש קשר בין הפעולות בהן אנו נוקטים, לבין התוצאות שמתקבלות. בעתות של חוסר ודאות, לא תמיד זה עובד ככה.

אני זוכרת שכשלמדתי באוניברסיטה הציגו לנו ניסוי שעשו עם עכברים. רצו לבדוק מה יקרה אם לא תהיה עקביות בין התנהגות של העכבר לבין התוצאה. למשל לחיצה על כפתור לפעמים תוביל לקבלת מזון ולפעמים תוביל לזרם חשמלי, ללא חוקיות מסודרת. המדענים הציגו לייצור הקטן מציאות כאוטית בה לפעמים פעולה אחת תגרום לתוצאה א' ולפעמים לתוצאה ב'. העכבר לא יכול היה לגבש שום אסטרטגית התנהגות שתוביל אותו לתוצאה ודאית. לאורך זמן העכברים הפסיקו להגיב לסביבה והפך להיות אדיש.

ועכשיו סיפור

למרות כל מה שקורה מסביבנו התפניתי לעשות שיחת אימון לבחור צעיר שמטייל אי שם בארץ רחוקה. הוא כתב לי שהוא מרגיש שכשהוא פוגש מישהי שמוצאת חן בעיניו, הוא מגיב בלחץ. הוא מעלה נושאי שיחה שסובבים סביב הרצון שלו לוודאות הקשר, לצורך שלו לדעת כמה הצד השני "בעניין" של הקשר המתפתח, רצון לדעת "איפה אנחנו עומדים". כמה אתם חושבים שזה עובד לאותו בחור?

אנחנו אף פעם לא יכולים לדעת איפה אנחנו עומדים! בין אם נרצה להודות בזה, או לא- אנחנו חיים במציאות כאוטית. המצב שלנו יותר דומה לחיים של העכבר שלפעמים פועל בצורה אחת ומקבל משהו אחד ופעם אחרת משהו אחר. ההבדל בינינו לבן העכבר הוא היכולת שלנו להרגיש השפעה פנימית על מה שיש באפשרותנו לשנות.

לאותו צעיר הסברתי שהוא אף פעם לא יוכל להשפיע על מישהי שתהיה איתו. הוא יכול להשפיע רק עצמו, על המחשבות שלו והפרשנות שלו. בדומה לחוסר הוודאות של הצעיר הזה גם אנחנו כהורים לילדים חשים את חוסר הודאות שלנו.

חוסר ודאות בתוך ההורות שלנו הוא כבד ורציני יותר. אנחנו אחראים על עוד בני אדם שמסתכלים עלינו בדיוק ברגעים כאלה, מודדים את התגובות שלנו ואת הפרשנות שלנו ולומדים מאיתנו. לומדים מהדברים שדווקא עליהם אנחנו לא מדברים, מהסאבטקסט.

טיפים בהדרכת הורים

את הפוסט הזה אני רוצה להקדיש רק לסטייט אוף מיינד של ההורה. אני שומרת לפוסט אחר את ההתמודדות עם הילדים.

בשלב בו אנו נמצאים, כדאי מאוד לעבוד על היכולת המנטלית שלנו. חשוב שנדע, גם לאור המצב הקשה, על מה יש לנו שליטה. אל תחפשו את השליטה במקומות גרנדיוזים. תתחילו מדברים קטנים, כמו שליטה על התנועה שלכם בתוך הבית, שליטה על מה נאכל היום לארוחת צהריים, איזה פעילות נעשה עם הילדים, סדר היום וכו'.

תסגלו לעצמכם פתיחות למצבים חדשים. המצב כרגע מאפשר לנו להיות בסיטואציות שבהן לא היינו קודם. למשל אצלי בבית נוצר מצב בו אני יוצאת לעבודה ובעלי נשאר בבית עם הילדות. אני גיליתי על עצמי שזאת משאלה שהיתה לי במשך הרבה זמן והיא מובילה אותי להתמודדות פנימית עם התפקידים ההוריים והזוגיים שלי.

לשנות את נקודת המבט– יש לנו כאן הזדמנות להסתכל על הדינמיקה המשפחתית מזווית חדשה. האם אנחנו אוהבים את מה שאנחנו רואים? איך אפשר לשנות?

השינוי הענק הזה מאמן אותנו להסתגלות. הסתגלות היא כמו שריר שמדי פעם צריך לאמן אותו. כאן יש לנו הזדמנות לעשות לו אימון כוח משמעותי. העולם שלנו משתנה ללא הכר והסתגלות היא תכונה שכדאי שתהיה "בכושר" עד כמה שאפשר.

כתבתי כאן את עיקרי הנקודות הקשורות לעבודה המנטלית שאנו כהורים צריכים לעשות. כל מי שמתעניין ורוצה לפתח דיון על אחת מהן, או להעלות מקודה חדשה- מוזמן ליצור איתי קשר ללא עלות, 052-6270022.