התמודדות עם מחלות חורף בגיל הרך

12 ינו התמודדות עם מחלות חורף בגיל הרך

אין הורה שלא מכיר את תחושת האימה ברגע שיש חשש שהקטנצ'יק נדבק באיזה שפעת. מחלות חורף בגיל הרך נפוצות מאוד וגורמות לטרטור במקרה הטוב ולחץ וחרדה במקרה הלא טוב.

אני זוכרת טוב מאוד את התקופה, בדיוק חזרתי מחופשת לידה ישר לעבודה חדשה. הקטנות היו אז בנות 9 חודשים ורק נכנסו לראשונה למסגרת. האתגר היה לג'נגל בין משרה חדשה ותובענית לבין התאומות המהממות שלי והתברר שהוא היה אתגר גדול. הייתם מצפים שהסיפור יהיה על הדבקה אחת של השניה, אז לא. אחת מהן לא היתה חולה כלל והשניה לא סיימה שבוע מלא בגן כל השנה הראשונה שלה במעון.

נזכרתי בתקופה הזאת אחרי השבוע האחרון בו, אם הייתם מגיעים אלי הביתה באחד הלילות, הייתם פוגשים כל אחת מבנותי שכובה על ספה, אותי שכובה (כאילו ישנה על המזרון) ואהובי, קודח מחום, שכוב לידי. כדי שהמצב יהיה עוד יותר "נעים" אז גם אחת מהן התעוררה להקיא כל חצי שעה במהלך הלילה. אההה וכל זה בשבוע הסערה הגדול שהתחולל עלינו כאן.

למה לצפות?

למי מכם שעושה את צעדיו הראשונים כהורה עם תינוק קטן, רובכם הגדול יתקל במחלת חורף כלשהי. חשוב להיות ערניים לתינוק, שימו לב לעלייה של חום, עצבנות, יציאות ופריחות. יכול להיות שתתקלו במחלת חורף אחת במהלך תקופה, אבל יכול להיות שתתקלו שוב ושוב במחלה חוזרת. אצלנו זה היה דלקת אוזניים. במקרים בהם יש דלקות אוזניים שחוזרות (או גם תופעות אחרות), כדאי לבדוק לעומק את הבעיה ולא רק לתת אנטיביוטיקה. במקרה שלנו הסתבר שניתוח כפתורים היה נחוץ, וזה נעשה רק אחרי שלוש שנים מפרכות של מחלות, שני אשפוזים בבית חולים ושתי בדיקות MRI מורטות עצבים.

בתקופות מחלה, אנחנו רוצים להיות מאוד קשובים לצרכים של התינוק. למשל אם צריך לישון יותר מהרגיל, לשים לב שנותנים את זה. זאת תקופה שאפשר לוותר על ההרגלים הקבועים, כדי לעזור לתינוק לעבור את שלב המחלה בדרך הקלה ביותר. כמובן שאין זה זמן להתחיל ייעוץ שינה או כל שינוי שחשבתם לעשות.

אחרי תקופות מחלה, יש לפעמים התנגדות של התינוק/ פעוט לחזור למצב הקודם. למשל יכול להיות שבשבוע שהיה חולה הרדמתם על הידיים, כדי להקל את שלב ההרדמה ועכשיו הוא מתנגד להרדמות עצמאית. זאת נקודה שלפעמים מזמינים בה ייעוץ שינה, אז כדאי לשים לב.

במה כדאי להצטייד?

1. סבלנות- מחלה של תינוק יכולה לעורר מתח וסערה בבית. אם אתם מגדלים ילד בזוג– תנסו לייצר הסכמים ביניכם, לגבי מי מוציא את התינוק מהמסגרת עם חולה, מי לוקח לבדיקות, מי נשאר בבית אתו, מי אחראי על מתן אנטיביוטיקה לכל אורך התקופה הנדרשת, מי הולך למוקד הלילי אם צריך. שום פרט לא קטן מדי בשביל ללבן עם בן הזוג. הרבה פעמים סגירת הפרטים הקטנים תחזיר לכם תחושה של שליטה על המצב ותתן לכם להרגיש טוב יותר. כמובן שיש מקום גם לשיח רגשי עם בן הזוג. מחלת ילד יכולה לתת הרגשה של חוסר אונים.

2. רופא טוב- בעיני לא מדברים על העניין הפשוט הזה מספיק. רופא טוב, הוא רופא מקצועי שמתאים למשפחה שלכם. לי חשוב שיהיה זמין ושתהיה לי כימיה איתו. לפעמים תצטרכו ללכת לרופא מומחה, תעזרו בהמלצות בגוגל, או בהמלצות של משפחה וחברים. בעיני, רופא שאתם לא מרגישים בנוח איתו, הוא לא רופא מתאים (הוא יכול להיות מאוד מקצועי, אבל לא מתאים).

3. קופת חולים- תדעו בדיוק אילו שירותים מגיע לכם מקופת החולים, אני מעלה פה כמה נקודות שבעיני הן חשובות: האם יש אפשרות שיגיע אליכם רופא הביתה? האם יש במסגרת הקופה מוקד שאפשר להתפנות אליו בשעת הצורך. אם כן, מהו המוקד הקרוב ביותר? איך אישורי מחלה ניתנים אצלכם בקופה, האם ניתן לקבלם דרך המייל. ובכלל אילו פעולות ניתן להעביר לשרות דיגיטלי כדי להקל עליכם? ולא פחות חשוב- מה הדרך לקבל טופס 17 מהקופה, ברגע שיש אשפוז?

4. תכשירים להורדת חום- כמובן שאיני רופאה ואין בכוונתי להמליץ כאן על תרופה כזאת או אחרת, אלא רק לתאר מה אני עושה בביתי. כשהבנות היו קטנות, תמיד היה לי תרופה להורדת חום גם אורלית וגם רקטלית. בגלל שקצב ההדבקות אצלנו היה מסחרר, היה לי מד חום קבוע בתיק ההחתלה, לכל מקרה שלא יהיה.

עד כאן- רק בריאות לכולנו!