בררנות אוכל אצל ילדים בגיל הרך

24 יונ בררנות אוכל אצל ילדים בגיל הרך

בררנות באוכל היא תופעה שכיחה בקרב ילדים. אנחנו יודעים עד כמה התזונה שלהם חשובה ואפילו קריטית להתפתחות שלהם ולכן כשאנו נתקלים בסירוב של הילד לאכול, אוכל שאנחנו יודעים שבריא וטוב עבורו, זה מצב שיכול להיות מאוד מתסכל ומלחיץ עבורנו.

לעיתים התחושה היא של חוסר אונים,  אולי אני עושה משהו לא בסדר, מה בכלל אני צריך לעשות? אולי אני טועה בתגובות שלי כלפיו?

וגם ההתמודדות עם תחושות של אשמה וביקורת עצמית האופיינית להורה הפרפקציוניסט. מה זה אומר עלי כאמא שאני לא מצליחה להאכיל את הילד שלי? וגם רגשות כעס כלפי הילד ,למה לעזאזל הוא לא אוכל?

אם המחשבות האוטומטיות הללו עולות לכם בראש לפעמים כדאי שתדעו שהן טבעיות ו"נורמליות" תכירו בהן ותזכרו שהן משפיעות על הדרך שבה אתם מפרשים את הדברים ועל הדרך בה אתם מגיבים.

מה אפשר לעשות כדי לשפר בררנות באוכל?

• אימהות בהריון או מניקות- מעניין לדעת כי חומרי טעם עוברים דרך מי השפיר ובהנקה. בניסויים שערכו בנושא, נמצא קשר בין מזונות שנשים אכלו בתקופת ההריון להעדפה של התינוקות לאותם מזונות. במחקר ובו נתנו לאימהות אכול שום בתקופת ההריון, התינוקות שלהם אהבו יותר מזונות המכילים שום לעומת אימהות בקבוצת הביקורת. לכן אם את רוצה להגדיל את הסיכויים שהוא יאכל גזר, תאכלי בעצמך גזר, ובכלל לגוון כמה שיותר במגוון שאת אוכלת (ולא, אם את לא אוהבת לאכול משהו את לא חייבת).

• דוגמא אישית- אתם רוצים שהם יאכלו משהו, תאכלו אותו בעצמכם. אין כמו דוגמא אישית. זוהי אולי השיטה המוכרת ביותר והיא עובדת נהדר בתנאי שאתם לא מרמים. אצלי בקליניקה כשמגיעים אלי הורים לייעוץ בנושא בררנות אני תמיד שואלת "ומה אתם אוהבים לאכול?" לא יאומן איך המהפך להורים יכול להשכיח את התשובה לשאלה הכל כך פשוטה הזו. אז מה ממש בא לכם לאכול לארוחת ערב? יאללה תכינו את זה, אתם לא צריכים לזייף הנאה או לאכול בצורה מוגזמת. הילדים שלכם מספיק חכמים כדי לראות מתי אתם נהנים באמת ומתי אתם עושים להם הצגה. ולכל הציניקנים ומטילי הספק- זוכרים את הפעם ההיא כששתיתם בירה או קפה והתינוק ממש רצה גם? זה עובד הכי טוב כשזה אמיתי, כשבכלל לא התכוונתם לזה ופשוט אכלתם משהו ונהניתם ממנו (ואולי אפילו ניסיתם להחריש את זה מהם).
• שפע מול צמצום- הנטייה הטבעית שלנו היא להכין מגוון של מזונות לבררן הקטן שלנו כדי ש"בטוח יהיה משהו שיאהב" אבל במקרה הזה כדאי לפעול  דווקא בכיוון ההפוך. נסו לדמיין את עצמכם בארוחת בוקר בבית מלון או באירוע, יש מגוון עצום של מאכלים. מה הבעיה? גם אם יהיה לכם קצת התלבטות, בסוף תבחרו. נכון? אבל דמיינו את הארוחה לא במלון באילת אלא במלון במדינה מרוחקת ולא מוכרת, נניח…מלזיה (או בבורה בורה אם תרצו). הגעתם לשם לפני כמה חודשים. אין לכם מושג מה חריף/מלוח/מתוק או ממש מגעיל. ממה זה עשוי? זה בכלל חם או קר? איך בוחרים? יש אולי כמה מאכלים שאתם כבר מזהים, חלקם כבר טעמתם גם אם לא ממש התחברתם. עכשיו תבחרו מה לאכול. מה תקחו? רוב הסיכויים שתקחו את מה שאתם כבר מכירים אולי משהו חדש (בכמות קטנה) וליתר בטחון תקחו גם לחם. לחם זו רשת הבטחון של רוב האנשים, בלחם לרוב אין הפתעות. עכשיו תחשבו על הילד שלכם, האם גם לילד שלכם יש את ה"אוכל הבטוח" שלו?

אולי עכשיו קל לכם יותר להבין למה הם צריכים את המאכלים הבטוחים האלו.

שפע, מגוון מזונות, הצע גדול מדי, יותר מדי אפשרויות בחירה. כל אלה יכולים לבלבל, להקשות על תהליך הבחירה ובסופו של דבר לגרום לילד לבחור ב"לא לבחור" ולחזור לדבר המוכר והידוע.

לכן כדאי להציג בכל ארוחה מגוון מצומצם של מאכלים. 2 עד 4 סוגי מזון, ואני ממליצה כי אחד המאכלים האלו יהיה גם אחד מרשימת המזונות הבטוחים.

• כמויות-  בררנות הולכת הרבה פעמים גם עם מיעוט אכילה. כהורה לילד בררן, אם אני יודעת שיש מעט מאכלים שהוא מוכן לאכול, אז לפחות אני אתן לו מזה הרבה. כדי שלפחות הוא יאכל משהו. נשמע מוכר?

עכשיו בואו ניכנס לראש של הילד-אם יש משהו שאני מראה שאני אוהב עכשיו אני אצטרך לאכול ממנו הרבה ( כי כאלה הילדים שלנו, רק רוצים שאנחנו נהיה מרוצים מהם) אבל אם אני עדיין לא סגור על עצמי שאני אוהב את זה? אז כל עוד אני לא בטוח, עדיף להימנע. כי אם היום אני אוכל ואמא תהיה כל כך גאה בי וגם תגיד כל הכבוד ותספר לאבא, מה יקרה מחר אם לא יתחשק לי? היא תהיה מאוכזבת? אז עדיף להימנע מראש..

אז מה עושים? מפחיתים כמויות, לפעמים אני גם מנחה לא להניח כלל בצלחת של הילד אלא רק להציע לו לטעום כפית ( והכי כדאי מהצלחת שלכם). ולהפחית צפיות ולשים לב לתגובות. לא להתאכזב כשהילד מראה שהאוכל לא לטעמו אבל-גם לא להראות שמחה גדולה כאשר הוא כן אוכל. אם רוצים, כדאי להגיד "איזה יופי שניסית" וזהו.

טיפים ליישום כבר היום

• הכינו את האוכל שאתם אוהבים- ואם יש כבר אחים גדולים, התחשבו גם בהם והכינו גם את האוכל שהם אוהבים, רק אל תשכחו את עצמכם.
• להוריד והרבה- את ההתעסקות באוכל, המגוון והכמויות, הציפיות והתגובות, הלחץ, תשומת הלב, האכזבה, השמחה.  הכינו בכל ארוחה 2-4 סוגי מזון וזהו. שימו לב לא להעמיס על צלחת הילד ומומלץ להשתמש במקום או בנוסף גם בקערות הגשה במרכז השולחן.המאכל הבטוח-גם אם זה מתסכל, אל תקחו לילד אותו. אתם כבר תראו מתי הוא לא זקוק לו עוד.

נכתב על ידי שירה לוי, דיאטנית קלינית משפחתית לאימהות תינוקות וילדים.