הפיזיולוגיה של השינה - Peachy - הנחיית הורים ייעוץ שינה
16530
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-16530,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,no_animation_on_touch,qode-theme-ver-13.1.2,qode-theme-bridge,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive

הפיזיולוגיה של השינה

הפיזיולוגיה של השינה

הפיזיולוגיה של השינה היא דבר מורכב להסבר. בפוסט הבא אני עושה ניסיון (אולי יומרני) להסביר מה קורה בגוף בזמן השינה ודרך זה להעביר את החשיבות של כל הנושאים שכבר כתבתי עליהם כאן כמו: חשיבות טקס השינה, האוירה איתה נכנסים לשינה, דירוג הכניסה לשינה וכן הלאה.

נושא של חקר השינה הוא חדש מאוד ומתפתח ב-20 שנה האחרונות. המחקר מלמד שבשינה קורים הרבה דברים שהם מאוד משמעותיים וחשובים לתחזוקה של הגוף ושחשוב שהשינה תהיה איכותית ולאו דווקא ארוכה.

איור 1: שינה עמוקה קצרה יחסית ושנת חלום ואקטיבציה ארוכים

שינה היא צורך של הגוף והיא מאופיינת בירידה בפעילות המוטורית, ירידה באינטרקציה ובתגובתיות לסביבה החיצונית. הגוף נמצא במצב מאוד מסוים ביחס לשאר שעות היממה: עיניים עצומות, שכיבה וכו'. הנתון המוכר הוא ששליש ממהלך חיינו אנחנו מבלים בשינה. אני אפפתיע אתכם עוד יותר- עד גיל 12 יבלה הילד שלנו 40% מהזמן בשינה.

מחזורי השינה

Stage 1 N1- נקרא גם שלב האקטיבציה. הוא מסמן לגוף לעבור ממצב מעירות לשינה. הוא שלב קצר, יחסית, אורכו נע בין 30 שניות עד ל- 5 דקות. מאחר והגוף רק נכנס למצב של שינה, זה מצב שמאוד קל להתעורר ממנו (כמו למשל כשמניחים את התינוק במיטה והוא ישר מתעורר ובוכה).

Stage 2 N2- בשלב הזה נעשית ההכנה לשינה "אמיתית". בשלב זה ישנה פעילות מוחית מוגברת הנקראת sleep spindels (גלי מוח מהירים) שהרבה פעמים קשורים לשנת shut down (נפרט על כך בפוסט נפרד). יש קשר בין השלב הזה לבין מגע, זו אחת הסיבות לכך שאנחנו יכולים להרדם בזמן עיסוי. אורך השלה נע בין 5 דקות ל- 25 דקות.

Stage 2 N3 – כאן אנחנו נכנסים כבר לשינה עמוקה. הנשימה והדופק מואטים ויש פעילות עצבית פרה- סימפטטית מוגברת. זה שלב מאוד חשוב בשינה משום שבמהלכו יש שחרור של הורמוני גדילה והוא למעשה הבסיס לשינה איכותית. לכן הוא גם שלב בשינה שקשה מאוד להתעורר ממנו. במחזור הראשון שלב זה אורך 30-45 דקות. שלאחריו יכולה להיות התעוררות קלה.

שנת REM- נקרא גם שנת חלום. במהלך השלב הזה המוח מאופיין בפעילות מטבולית גבוהה. זה בדיוק השלב בו אנחנו חולמים חלומות ולכן יש גם מחסור בטונוס בשלד שנועד להגן עלינו, כדי שלא ננוע בזמן שאנחנו חולצים ונזיק לעצמנו.

עד גיל 3 חודשים אין עדין התבססות של מחזורי השינה כפי שכתוב למעלה. אלא הם בעיקר ישנים שנת REM. אחרי גיל 3 חודשים השלבים עובדים במחזוריות, מה שאומר שאחרי שנת REM נחזור שוב לשלב האקטיבציה. במקרים מסוימים, תהיה התעוררות בין מחזור לחזור.

החלק הכי חשוב

למי שרוצה להפיק את המיטב מהפוסט הזה שיקרא את השורות הבאות בעיון רב:

איור 2: הכנה לשינה עמוקה ושינה עמוקה ארוכות. שנת חלום ואקטיבציה קצרות.

כדי שהתינוק שלנו ישן שינה איכותית, חשוב מאוד שתהיה לו אקטיבציה—הכנה לשינה עמוקה— שינה עמוקה משמעותית— שנת חלום לא משמעותית— אקטיבציה לא משמעותית וחוזר חלילה (איור 2). כך שלמעשה  רוב הלילה השינה שלו תנוע בין הכנה לשנה עמוקה—- שינה עמוקה. מבחינת הגוף יש תמיכה עצבית במערכות הפרה- סימפטטיות ורק בשליש האחרון של הלילה תגבר השנת חלום שלו, עד להתעוררות (שנת חלום נועדה להוביל אותנו להתעוררות).

במקרה הלא טוב (איור 1), אנחנו נראה מצב כזה: אקטיבציה— הכנה לשינה עמוקה— שינה עמוקה— שנת חלום משמעותית (גם בעוצמה ובאורך) ואחרי שנת חלום, אופציה להתעוררות ואחריה אקטיבציה משמעותית בגלל הורמוני הערות שנמצאים דומיננטים בגוף. במצב כזה נפגוש ילד שמתעורר הרבה במהלך הלילה, משום שלמעשה מתעורר אחרי כל מחזור שינה, בשלב האקטיבציה.

איך פותרים את זה? אפשר להתחיל לקרוא כאן.

 

 

 

 

אין תגובות

להעלאת תגובה