יום המשפחה גם אצל הורים גרושים - Peachy - הנחיית הורים ייעוץ שינה
16457
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-16457,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,qode-theme-ver-13.1.2,qode-theme-bridge,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive,elementor-default,elementor-kit-17643

יום המשפחה גם אצל הורים גרושים

יום המשפחה גם אצל הורים גרושים

השבוע נחגוג את יום המשפחה ואני רוצה הפעם להתמקד בחגיגת יום המשפחה אצל משפחות עם הורים גרושים.

סיפור קצר לפני כן- כשעבדתי עם משפחות אומנה , אחד הדברים שהיינו בוחנים בצורה מדוקדקת את המשפחות הקולטות ילדים, הוא האם המשפחה יודעת לשאת מצבים מורכבים. באומנה- נכנס ילד שלא שייך למשפחה (הרבה פעמים הוא ילד גדול יחסית, מעל גיל 3) ואמור להפוך לחלק מהמרקם האנושי שלה. החוכמה היא להפוך אותו לחלק, מבלי למחוק את העבר שלו. החיבור שלו למשפחה חדשה לא צריך להיות על חשבון המשפחה הקודמת, אלא כנדבך עליה.

הרעיון מאחורי העיקרון הזה הוא לא לייצר פיצול בחייו של הילד. הפיצול הוא מנגנון הגנה פנימי- רגשי של הילד שעוזר לו להתמודד עם המציאות אליו הוא נקלע. הסיווג של משהו באופן דיכוטמי, מקל עליו ומאפשר לילד לשרוד.  כשהשימוש במנגנון נעשה בצורה מידתית הוא טוב וחיוני להתפתחות של הילד. כשהוא הופך להיות עיקרי ומושלך על חלקי חיים אחרים, הוא יכול להיות בעייתי.

כך למשל נוכל לראות אנשים בוגרים מדברים בצורה של "שחור ולבן", עקשנות לא רציונלית לגבי דברים, חוסר יכולת להתפשר ולהשתכנע. זה מוטיב שהולך יד ביד עם חוסר יכולת לסמוך על אחרים ומתן אמון.

הורים גרושים

הסיפור של הורים גרושים הוא דומה. גם כאן יש שני קצוות שמושכים את הילד. הוא רוצה להיות שייך גם לאמא וגם לאבא. יש לא מעט מקרים בהם אנחנו יכלים לראות ילדים שמזדהים יתר על המידה עם צד אחד ומהצד השני מפתחים דחיה (או בשפה מקצועית- ניכור הורי).

הזדהות יכולה להתחיל מגיל צעיר מאוד (אם כי יכולה להיות מתוקנת ביתר קלות בגילאים צעירים). אפשר לראות את זה אפילו כשפעוט בן שנה וחצי מסית מבט מההורה, או בוכה וחש במצוקה כשעובר לאחד מן ההורים שלו.

כמה כללי אצבע שיכולים לעזור:

  1. חשוב מאוד שתזכרו שהתינוק שלכם הוא ר-ק חצי שלכם (במובן הביולוגי של המילה). החצי השני שייך אדם אחר. במקרה של גירושים, אתם החלטתם להיות עם אותו אדם בזוגיות. ההחלטה החשובה יותר מהזוגיות שלכם עם אותו אדם היתה להביא יחד ילד לעולם. מה שהפך אתכם להיות שותפי גורל ל-נ-צ-ח. זאת נקודת פתיחה שלא כדאי להתעלם ממנה.
  2. מכאן, כדאי תמיד לנסות לראות את הצדדים החיוביים של הגרוש.ה. מה הילד לקח ממנו? איזה דברים חיוביים הילד יכול ללמוד ממנו? תמיד יש דברים חיוביים! אני מזכירה לכם שמשפחות אומנה צריכות לשקוד על המיומנות הזאת גם במקרים שהסיבה של היציאה של הילד מהבית היתה כרוכה במצבי כשל הוריים פר-אקסלנס, כמו למשל במקרה של הורים מכורים או מזניחים. כמנחת אומנה התפקיד שלי היה למצוא את האור, את הכוח אצל הורים כאלה עבור משפחת האומנה. זה היה יכול להיות העקביות שבהגעה לביקורים, הדאגה לילד למרות שכבר לא נמצא בחזקת ההורה. או במילים אחרות כל מסר שיכול לעבות את המשוואה: אתה הילד של אבא שלך ואמא שלך = לכן הם יאהבו אותך תמיד. הוא מסר שכדאי לקדם ולחזור עליו. כל מסר שנוגד את המשוואה- ותרו עליו, בחייאת!
  3. שימוש בחגים ואירועים כגורם מלכד, הוא תמיד נכון. יום המשפחה מצויין לישיבה משפחתית. התפאורה יכולה להיות פיקניק בפארק, הכנה של ארוחת ערב משותפת או כל מקום אחר שאפשר לעורר בו שיח ולחוות חוויות משותפות. אפשר לדבר על מה אנחנו אוהבים במשפחה שלנו, על הקונפליקטים שאנחנו נתקלים בהם כמשפחה, מה עוזר לנו להתגבר על הקופליקטים האלה.
  4. עניין הגיל- המחשבה הראשונה שעולה היא "כן, אבל מה ילד בן שנה יכול להבין מפקניק על יום המשפחה?". התשובה היא שילד בשנה יכול להבין המון כשהוא רואה את אמא ואבא מחייכים, צוחקים, משתפים פעולה, משמשים כצוות בארגון והפעלת האירוע. החוויה נחקקת, הופכת לאוירה ואחר כך לזיכרון. תתפלאו כמה תינוק/ פעוט לומד כשאתם לא מסתכלים, כמה הוא לומד רק מהלך הרוח.

הורים גרושים? הנה עוד כמה טיפים שיכולים לעזור לכם:

סיפור התמודדות אישי שלי עם רגרסיה שמאוד יכול לקרות אחרי גירושים.

עכשיו כשכל אחד מכם צריך להתמודד עם התארגנות בוקר לבד, ריכזתי לכם כמה תובנות שלי בנושא.

פוסט על גידול ילדים עם ביטחון עצמי למרות המציאות המורכבת אליו המשפחה שלכם נכלאה.

אין תגובות

Sorry, the comment form is closed at this time.