סיפור האבולוציה הזוגית שלנו - Peachy - הנחיית הורים ייעוץ שינה
15908
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-15908,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,qode-theme-ver-13.1.2,qode-theme-bridge,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive,elementor-default,elementor-kit-17643

סיפור האבולוציה הזוגית שלנו

סיפור האבולוציה הזוגית שלנו

 

מי שקצת עוקב אחרי הבלוג יכול לראות שאני כותבת כאן הרבה על הזוגיות והשותפות בגידול עם בעלי. סיפור האבולוציה הזוגית שלנו מתאר איך זה קרה אצלנו-

והפעם אני רוצה לספר לכם בהתגלגלות הזוגית שלנו, ממקום מאוד אישי.

רקע: כאמור, ילדתי תאומות ואחרי חופשת הלידה התפטרתי. חיפשתי עבודה בתחום של התואר השני שלי, אותו סיימתי ממש עם לידת בנותי. אך לא מצאתי עבודה בשום מקום שיכלה לשכר את משפחתי החדשה באופן מתאים שכן המשפחה שלנו הכפילה את עצמה.

הייתי מודאגת מאוד ולאחר זמן, הבנתי שאני צריכה להתפשר -חזרתי לחפש עבודה בתחום אותו רציתי לעזוב. וכך אחרי 9 חודשים בבית יצאתי לעבודה במקום החדש.

בעלי, שהוא עצמאי, עובד המון שעות ובזמנים מסוימים אינו יכול להיות זמין בכלל, עודד אותי מאוד ויחד ידענו שנצליח להתגבר.

בפועל, זאת היתה אחת התקופות המאתגרות שלנו כזוג. אני כל הזמן הרגשתי שאני והבנות נמצאות בתחתית הרשימה של בן זוגי, מכיוון שהיה עסוק מאוד. אני הייתי עובדת קשה בעבודה, מגיעה הביתה מטפלת בהן, רוחצת, משכיבה לישון, מסדרת את הבית, עושה קניות וכו'. האמת- זה היה החלק הפשוט.

החלק הקשה היה שאחת מהתאומות שלי היתה חולה במשך כ-ל השנה הראשונה שלה במעון. זה אומר שאחת לשבועיים הייתי צריכה להעדר מהעבודה למשך כמה ימים, בשל המחלות שלה. ואז התחילו הריבים ביני לבין בן זוגי היקר- מי יקח את בתנו החולה מהגן?

בעצם, מי יותר חשוב? מי שמרוויח יותר? למי שיש ימי מחלה בתשלום (הוא עצמאי)?

הרגשתי שיש עלי תג מחיר. שבגלל שאיני מרוויחה כמוהו, אני זאת שצריכה לשלם את מחיר הקריירה.

הגעתי למצב של חוסר אונים עמוק, הרי בשביל מה לי לקבוע פגישה עם אנשים אם איני מסוגלת להגיע אליהם ולנהל שבוע עבודה נורמלי ומלא?

וכך התחילו בינינו החיכוכים. טלפון מהגננת, שיחה ביני ליבנו שהמסקנה הברורה שלה שאני צריכה ללכת לקחת את הילדה מהגן. הוא מגיע בלילה, לוקח אותה למוקד (כדי להתחיל מיד טיפול אנטיביוטי שיוריד חום וסימפטומים). בבוקר, הוא לוקח את התאומה הבריאה לגן ואני נשארת עם החולה בבית.

אחרי בערך שנתיים כאלה כשבדרך היה לנו, טיפול זוגי, אישפוזים בבי"ח ומשבר מאוד גדול שעברנו. הסברתי לו שאנחנו חייבים לקבל החלטה אסטרטגית. כל אחד מאיתנו צריך להגיד על מה הוא מוותר ואז- סוף סוף שמעתי אותו אומר שהוא מוכן לוותר על העבודה שלו ולחפש משהו אחר שיהיה קצת יותר רגוע. לא הייתה מאושרת ממני…

נרוץ קדימה בערך ארבעה חודשים, האושר הרגעי שלי- דעך. בעלי, משוש חיי, החבר הכי טוב שלי איבד את הברק בעיניים שלו והיה נראה מקומט ומבואס.

אני הבנתי שאני עלולה לאבד אותו בגלל זה. ובנקודה הזאת חשבתי לעצמי, האם את מוכנה לאבד אותו עכשיו בשביל שיהיה כל יום בבית בשעה 19.00? והתשובה היתה לא!

וכך, חזרנו לשולחן הדיונים, אחרי שכל אחד כבר עבר איזה מסע עם עצמו. שנינו ידענו אילו מחירים אנחנו מוכנים לשלם, ידענו שאנחנו אוהבים ושיש לנו אחריות על הבנות היפות שלנו. כמובן, שאחרי שנתיים וחצי הבנות שלנו כבר הצליחו לטפח מערכת חיסון קצת יותר עמידה, היו פחות חולות וזה הקל עלינו מאוד.

עיקרי סעיפי ההסכם-

גן- הוא לוקח את הבנות כל יום בבוקר ואחת לשבוע מוציא אותן מהגן. היום שבו הוא מוציא מהגן את הבנות משתנה ולא קבוע ואני צריכה לשריין איתו את היום עד ליום ג' בשבוע שלפני כן. אני מוציאה את הבנות מהגן כל יום אחר. משושי העלה בקשה שאני אקח את הבנות שני בקרים בשבוע ונכון לכתיבת שורות אלה אנחנו מתרגלים אותה (היא עדין לא הוטמעה).

זמני בילוי משותפים- יום שישי בבוקר- מיועד בד"כ לזמן משותף שלנו בבית קפה, אחרי שהוא שם את הבנות בגן. אחת לשבוע יש לנו בילוי משותף בערב.

כללי- יום שבת- אני נותנת לו לישון ואני קמה לבנות בבוקר. מוצא"ש- מיועד בדרך כלל לזמן איכות של בעלי עם החברים שלו.

במידה והוא חוזר ביום חול, אחרי השעה 20.00 הוא מיידע אותי "היום אני מגיע מאוחר". בימים שאינו זמין בכלל, הוא מעביר לי תאריכים ברגע שהוא יודע עליהם ובמידה והם זזים- הוא מעדכן אותי.

סעיף חו"ל- נכנס לאחרונה, אחת לשנה אנחנו נוסעים לטייל לבדנו בחו"ל, בד"כ בחודשי הקיץ. החופשה נקבעת מראש ועל בעלי לעדכן את מקום העבודה כאשר נכנס לפרוייקט על החופשה. בפברואר אנחנו יוצאים לחופשה נוספת, קצרה ובארץ (שני לילות גג).

חודשי הקיץ- יוצא שיש חודש שלם שאין לבנות סידור. לפני כל קיץ יש "דיון קיץ". כל אחד אומר מה הוא יכול לתת ובמי אפשר להעזר: דודים סבתות וכו' ולאיזה משאבים אנחנו נזדקק: תקציב קייטנה, כרטיסיה לבריכה ועוד.

אין תגובות

Sorry, the comment form is closed at this time.